סלינו על כתפינו/אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר - התמונה: עברית: חוגגים בכורים בגן ילדים, Original Image Name:חג הבכורים, נוסח הקרדיט:Kiryat Ono Archive Pikiwiki Israel, Location:קריית אונו ת.פרסום: 12/06/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ב-1929 כתב לוין קיפניס את שירו לחג השבועות "סלינו על כתפינו", שיש בו שילוב בין תיאור תהלוכות הביכורים בתקופת בית המקדש, על פי תיאורם במשנה, לצד אקטואליזציה שלהםלביכורי החקלאות העברית של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

בדומה לתהלוכה לבית המקדש, תיאר קיפניס את התהלוכות העולות למקום מרכזי, שאינו מוזכר בשמו בשיר, אך כמובן הכוונה היא לירושלים. מכל רחבי הארץ תעלינה השיירות עם ביכורי התוצרת החקלאית.

ובין השאר מופיע הפירוט הבא: 
מִיהוּדָה, מִיהוּדָה, מִשּׁוֹמְרוֹן,
מִן הָעֵמֶק, מִן הָעֵמֶק וְהַגָּלִיל –
פַּנּוּ דֶּרֶךְ לָנוּ,
בִּכּוּרִים אִתָּנוּ,
הַךְ, הַךְ, הַךְ בַּתֹּף, חַלֵּל בֶּחָלִיל!

יהודה ושומרון? הגדה המערבית? השטחים הכבושים?!?! מה זה השיר הלאומני הזה?

יש בעיה נוספת בתיאור הזה. ביהודה ושומרון כלל לא הייתה התיישבות יהודית באותם ימים. מה, אם כן, הוא מתאר? פנטזיה?

תשובה אפשרית, ויתכן מאוד שגם נכונה, לתמיהה הזאת, היא שכלל לא מדובר ברכסי יהודה ושומרון, אלא דווקא לשפלת יהודה ושפלת שומרון, או "השומרון הישן". ראשל"צ, רחובות, גדרה, נס ציונה, מזכרת בתיה וכו` נקראו אז מושבות יהודה. זיכרון יעקב, חדרה, גבעת עדה, כפר סבא, כרכור, גן שמואל, פרדס חנה וכו` נקראו אז מושבות השומרון.

הפירוט הגיאוגרפי נמשך בבית הבא:
מִגּוֹלָן, מִגּוֹלָן מִבָּשָׁן,
מִן הַנֶּגֶב, מִן הַנֶּגֶב וְהַיַּרְדֵּן!

הגולן והבשן הם הגולן שבידינו ועוד חלקים ממנו שבידי הסורים, המכונים "הגולן הסורי". הגולן היה חלק מתכניות ההתיישבות של התנועה הציונית מראשיתה, ומחוז חפץ להתיישבות. בגולן הוקמו מושבות בתקופת העליה הראשונה ונרכשו אדמות רבות.

אולם ב-1929 כבר לא נותר שריד מההתיישבות הזאת. הגולן היה בשלטון המנדט הצרפתי שנועד להקמת סוריה ולבנון, ומחוץ לגבול א"י המנדטורית שיועדה להקמת המדינה היהודית.

אולם אף החלטה מדינית ומציאות פוליטית אינה יכולה להכרית ערגה של עם למולדתו. הערגה הזאת באה בשיר הזה לידי ביטוי.