ביהביוריזם שמימי - ישעיהו סה | דודו פלמה

מאת: כתיבה ועיבוד תמונה - דודו פלמה ת.פרסום: 02/07/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יא וְאַתֶּם עֹזְבֵי יְהוָה, הַשְּׁכֵחִים אֶת הַר קָדְשִׁי הַעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן, וְהַמְמַלְאִים לַמְנִי מִמְסָךְ. יב וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב, וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם; וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם.

יג לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, הִנֵּה עֲבָדַי יֹאכֵלוּ וְאַתֶּם תִּרְעָבוּ הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׁתּוּ, וְאַתֶּם תִּצְמָאוּ; הִנֵּה עֲבָדַי יִשְׂמָחוּ, וְאַתֶּם תֵּבֹשׁוּ. יד הִנֵּה עֲבָדַי יָרֹנּוּ מִטּוּב לֵב; וְאַתֶּם תִּצְעֲקוּ מִכְּאֵב לֵב, וּמִשֵּׁבֶר רוּחַ תְּיֵלִילוּ.

****

הביהביוריסטים דפקו היטב את השכל למתבגרי המאה העשרים. 
גם הם כמו ישעיהו האמינו שאם תצמיד שכר להתנהגות נאותה ועונש להתנהגות שלילית תהיה התוצאה מבוגר שמתנהג יפה. מסתבר שהמציאות מורכבת יותר מהשיטה הביהביוריסטית, משום שאם ניתן להתנות בני אדם להתנהגות טובה, הרי שניתן להתנות אותם גם לכל התנהגות אחרת אשר חפץ בה המתנה.

פרדריק סקינר היה פסיכולוג אמריקני רב השפעה, הנחשב לדמות המשפיעה ביותר בגישה הביהביוריסטית במאה ה-20.
סקינר אימץ את גישתו ההתנהגותית של ג`ון ב` ווטסון, וטבע את המונח התניה אופרנטית (או אינסטרומנטלית) לפיה האורגניזם שולט בסביבתו (מפעיל אותה) במטרה להשיג את מבוקשו ונשלט על ידה בהתאם להיסטוריית החיזוקים והעונשים שלו.

גישתו של סקינר היא דטרמיניסטית: האדם אינו אדון לגורלו והתנהגותו אינה תוצר של בחירה חופשית, אלא של סך כל היסטוריית החיזוקים והעונשים שלו.
מכיוון שסבר כי האדם אינו חופשי בבחירת מעשיו, אלא נשלט על ידי חוקיות קבועה המכתיבה את התנהגותו, טען סקינר שיש לפקח/לשלוט, באופן מושכל, בחלוקת החיזוקים של האדם עוד מלידתו.

נועם חומסקי שהיה אחד ממבקריו העיקריים של סקינר, פרסם ביקורת על ספרו של סקינר "התנהגות ורבלית" (Verbal Behavior) שנתיים לאחר שפורסם, וביקורת זו נהפכה למפורסמת יותר מהספר עצמו.

את העניין הזה הבהיר היטב הפילוסוף אלבר קאמי בשנת 1946, מיד עם תום מלחמת העולם השניה, כאשר נשא את הדברים הבאים לפני סטודנטים באוניברסיטת קולומביה: "...עתה כשהיטלר נעלם, אנו יודעים כמה דברים בוודאות: ראשית שבית- הסוהר שהרה את ההיטלריזם לא חוסל - הוא מצוי בכל אחד ואחד מאתנו. כל מי שמדבר על הקיום האנושי במושגים של כוח, יעילות ו`יעוד היסטורי` מפיץ את המגיפה. הוא למעשה רוצח בכוח או בפועל, משום שאם בעיית האדם מתדרדרת לאיזשהו `יעוד היסטורי`, למעשה אין הוא עוד אלא חומר (אובייקט) ביד ההיסטוריה וכל אחד יכול לעשות בו כרצונו.

דבר נוסף שלמדנו הוא, שאין אנו יכולים לקבל שום השקפה אופטימיסטית בקשר לקיום האנושי, שום "happy ending ". אבל אם לדעתנו אופטימיות משמעה טיפשות, אנו יודעים כעת שפסיביות בקשר ליכולת הפעולה, לאי- התערבות האדם במעשי עוול המתרחשים בקרב בני אדם אחרים, היא פחדנות.

אנו מתנגדים לטרור ולאלימות מפני שהם מכריחים אותנו לבחור בין לרצוח או להירצח. האלימות איננה מאפשרת שום קומוניקציה אמיתית בין בני- אדם, ומשום כך אנו מתנגדים לכל אידיאולוגיה שמתיימרת לתפיסה כוללת על כל חיי האדם".