ערבה צריכה שיעור - סוכה מד ב

מאת: יונה ארזי ת.פרסום: 19/10/14
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אָמַר ר` אַמִי: עֲרָבָה שנוטלים למצות ערבה, צְרִיכָה שִׁיעוּר, וְאֵינָהּ נִיטֶּלֶת אֶלָּא בִּפְנֵי עַצְמָהּ ולא עם הלולב, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ למצות ערבה בָּעֲרָבָה שֶׁבַּלּוּלָב. 

מה הכוונה ב`צריכה שיעור`?

כיון שאמרנו שערבה צריכה שיעור, שואלים: וְכַמָּה צריך להיות שִׁיעוּרָהּ? אָמַר רַב נַחְמָן: שְׁלֹשָׁה בַּדֵּי עָלִין לַחִין, כלומר: שלושה ענפים שיש בכל אחד עלים לחים ולא יבשים. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ עָלֶה אֶחָד וּבַד אֶחָד.  ((בבלי סוכה מד ב, שטיינזלץ)

ורב חסדא אמר - יוצא אדם ידי חובתו בערבה שבלולב.

הכל צריך שיעור. זה עולם של מידות ומדידות. הכל מתחיל להיות משוער לא במובן השערתי אלא במדוייק. אבל, לגבי ההזאה (לצרכי טיהור) יש מחלוקת, יש אומרים שצריכה שיעור ויש אומרים שאינה צריכה שיעור.

רש"ר הירש במדבר פרק יט

שיעור כל שהוא של מים, שהגיע אל החלק החיצוני של הגוף, די בו כדי לטהר את הטמא: "אגבא דגברא" אין צריכה שיעור (יומא יד ע"א, קידושין כה ע"א). אולם כוונת המיטהר איננה דרושה בשעת ההזאה: "מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו" (פרה יב, ב):

ואני שואלת את עצמי מה הקשר בין הערבה ובין ההזאה? נראה לי שההזאה היא בעזרת ענף שטובלים אותו במים ומזים על הטמא כדי לטהרו.  הערבה גם היא ענף (כמו בעבודה שלי כאן) שלא ברור למה חובטים בה - אולי גם כן כדי לטהר? או לפחות לעשות מעשה סמלי של טיהור?  אם אני מתעלמת מהמחלוקות לגבי שיעור , והאם צריך אותו בכלל בפעולות ההזאה והחבטה, אז די ברור לי למה הערבה צריכה שיעור - כי פעולת החבוט נראית חסרת פשר, ולכן צריך שהערבה תהייה מובחנת. ואילו פעולת ההזאה ברורה יותר - לסילוק טומאה על ידי התזת מים, הכל ברור ונראה ולכן לא חייבים שיעור מדוייק.