באנו כבשנו וחזרנו לגולה - ירמיהו נב |דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 12/09/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

יז וְאֶת עַמּוּדֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר לְבֵית יְהוָה, וְאֶת הַמְּכֹנוֹת וְאֶת יָם הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה שִׁבְּרוּ כַשְׂדִּים; וַיִּשְׂאוּ אֶת כָּל נְחֻשְׁתָּם בָּבֶלָה. יח וְאֶת הַסִּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת, וְאֵת כָּל כְּלֵי הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָהֶם לָקָחוּ. יט וְאֶת הַסִּפִּים וְאֶת הַמַּחְתּוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַמְּנֹרוֹת, וְאֶת הַכַּפּוֹת וְאֶת הַמְּנַקִּיּוֹת אֲשֶׁר זָהָב זָהָב, וַאֲשֶׁר כֶּסֶף כָּסֶף לָקַח רַב טַבָּחִים. 

*****

אז כן, זהו הסוף. באנו, כבשנו וחזרנו לגולה. בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פוקדי אותם נאום השם. אחד הדברים היפים בנבואות זה שהן מתגשמות. ירמיהו הבטיח שכך יהיה ואכן כך היה. רב הטבחים בוזז את בית המקדש המיותר הזה ולוקח את כל הנחושת והכסף והזהב והכלים והחיות המעוצבות למשעי, וכמו שהבטיח ירמיהו הנביא הממורמר הכל אכן הולך בבלה.

בפעם הבאה שהם ישובו ויופיעו ויעלו על הבמה זה יהיה כבר על נהר כבר בחזונו של ילד הכוהנים יחזקאל בבבל. וזאת תהיה אולי הפעם הראשונה שמישהו יגשים את תפקיד הגולה בהפיכת כל מה שהוא קונקרטי ובר מישוש בארץ ישראל למופשט. היי ילד, רוצה למשש את כל הכלים הנהדרים האלה והחיות המרהיבות מנחושת וזהב ששיחקת בילדותך מחבואים ביניהם? תחלום אותן.

עם ישראל מגשים את יעודו. להיות אור לגויים, כמו שיכתוב בעתיד ג`ורג` שטיינר. שכל העמים יראו שאפשר להיות עם בעל ייחוד תרבותי שאיננו קשור לטריטוריה. שגורל עם ישראל יבשר את עתיד כל העמים. שכל בני האדם בעתיד יחיו כאשר הם אינם מוגבלים בגבולות שהמציאו בני אדם. שכאשר הם מתעוררים בבוקר הם נושאים עיניהם ורואים שכל העולם פרוש לפניהם לתור אותו.

אבל עוד חזון למועד. ועדיין כל הדברים הבאים, הגולים הבוכים בלב נשבר על נהרות בבל, והניסיונות המרהיבים של יחזקאל לצקת ולברוא מחדש בחזיונותיו את כל מה שנהרס ונותר מאחור בארץ הנחלמת, כל אלה ממתינים לנו כבר בשקט מעבר לכותל הדף בספר יחזקאל שיושב בשקט וממתין לתורו, שנגיע ונפענח את צפונותיו. הישארו עימנו.