לכורמים וליוגבים ירמיהו פרק נ"ב | -מני גל

מאת: מני גל התמונה ויקיפדיה מאת Tomascastelazo - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=19341609 ת.פרסום: 12/09/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מור הגלעד - האם הוא הצמח שנקרא בתלמוד אפרסמון?

את סיפור החורבן כבר קראנו בסוף ספרי מלכים, והגרסה של ירמיהו אינה מוסיפה פרטים חשובים. נעסוק, אם כן, בקטנות.

וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים

את הכורמים והיוגבים הכרתי תחילה משירו העליז של מתתיהו שלם:

הַכּוֹרְמִים, הַיּוֹגְבִים, צְאוּ בִּמְצִלְתַּיִם!
נִלְגֹּם אֹדֶם עֲנָבִים, כּוֹס וְכוֹסוֹתַיִם.
הוֹי, הוֹי, תַּם בָּצִיר, הָבוּ זֶמֶר, הָבוּ שִׁיר!
שָׁם בַּכֶּרֶם בַּמְּלוּנָה בּוֹצְרִים יָרִיעוּ בִּרְנָנָה.
הַי, הַי, יַיִן, יֵין עֵנָב, הַמְּשַׂמֵּחַ כָּל לֵבָב!

זהו שיר בציר קלאסי, המקשר את הכורמים עם כרם הענבים.
יתכן שהכורמים של ירמיהו אינם מגדלי גפנים דוקא, למרות שפסוקים שונים במקרא קושרים את הכרם לגפנים, לענבים וליין.
מעניין מה אומרים חז"ל על הפסוק מירמיהו.

בתלמוד הבבלי, מסכת שבת, מופיע ההסבר הבא:
`ומדלת הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכורמים וליוגבים`. כורמים - תני רב יוסף: אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי ועד רמתא. יוגבים - אלו ציידי חלזון מסולמות של צור ועד חיפה.

אם כן, חכמי התלמוד מדברים על שני מקצועות ייחודיים ומכניסים במיוחד, שלבעליהם התירו הבבלים להישאר בארץ, אולי משום חשיבותם לשלטונות.

מלקטי האפרסמון הם מגדלי האפרסמון בבקעת ים המלח ובדרום בקעת הירדן. גידול האפרסמון היה ענף ייחודי ומכניס בתקופה הרומית ביזנטית, תרבות חקלאית יוצאת דופן, שהתקיימה אך ורק בנאות המדבר של ארץ ישראל. רמתא, המוזכרת בתלמוד, היתה, ככל הנראה, בבקעת הירדן, למרגלות הרי הגלעד. גידול האפרסמון, אותו שיח, שהשרף שלו שימש לייצור קטורת, בשמים ותרופות, הכניס כסף רב בצורת מיסים לשלטון הרומי-ביזנטי, ועשה לחקלאי הבקעה שם במרחב המזרח-תיכוני. על רצפת בית הכנסת בעין-גדי, מסוף תקופת התלמוד, כתובת מפורטת, שחלקה מציג את תקנות האיגוד המקצועי של מגדלי האפרסמון. גנני קיבוץ עין-גדי החליטו להתמודד עם האתגר של איסוף סוגים ומינים של מור, לבונה ואפרסמון ואיקלומם בגן הבוטני המקומי. וכך, לאחר כאלף וחמש מאות שנה, חוזרים צמחים אקסוטיים אלה ללבלב אצלנו, והם מחברים אותנו, תושבי המקום בהווה, עם קהילה יהודית עתיקה וחשובה.

וציידי החילזון מסולמות של צור ועד חיפה – הם המלקטים את חומר הגלם לתעשיית צבע התכלת החשוב כל כך. כיום ידוע שהחילזון, ממנו ניתן להפיק את התכלת קרוי ארגמון קהה קוצים, תהליך הייצור חזר ונתגלה, ויש אפילו מפעל קטן בכפר אדומים, המייצר את התכלת מאותן בלוטות צבע של הארגמונים, הנאספים במפרצי הים התיכון.
וגם אם השערתו של רב יוסף מהתלמוד הבבלי אינה מבוססת על אמת היסטורית מתקופת ירמיהו, הרי שהיא משמרת תרבות ייחודית של תקופתו.ל