מדוע  קוהלת לא נגנז? - מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה, התמונה :מלנכוליה" אלברכט דירר - 1514, ויקיפדיה, נחלת הכלל ת.פרסום: 21/10/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ספר קוהלת היה מועמד לגניזה כי הוא טוען שהכל הבל הבלים ("ביקשו לגנוז ספר קוהלת, שמצאו בו דברים שהם נוטים לצד מינות [=אפיקורסות וכפירה]"). בניגוד לתפיסת העולם המקראית שהעולם נשלט על ידי אלהים צודק ושהמשמעות של החיים היא עבודת אלהים, בא ספר קוהלת וטוען שהכל הוא אשלייה אחת גדולה – אפס בריבוע: הכל חסר משמעות.

אם כך, מדוע הוא לא נגנז? התשובה הסטנדרטית  היא שהפסוק שלפני האחרון בספר שמבטא אמונה באלהים ויראתו - הציל אותו מגניזה: "סוף דבר את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם". אבל לדעתי הוא לא נגנז מטעם אחר. הספר מעלה את השאלה של משמעות החיים, ביחוד לנוכח המוות וזכרון המת שנמחק ברבות הימים. עצם השאלה  על משמעות החיים שעוברת כחוט השני לאורך כל הספר היא שאלה דתית. ליתר דיוק השאלה על משמעות החיים שמניחה שלא יתכן שאין להם משמעות, יכולה להוביל לתשובה הדתית.

ספר קוהלת טוען שהכל הבל וחסר משמעות. הדבר לא יתכן ולכן מצב קיומי זה יכול להוביל  לאימוץ המשמעות שהדת נותנת לחיים. (גם במתימטיקה אפס בריבוע שווה אחד).

הערה:

נוהגים לקרוא את מגילת קוהלת בסוכות, כי הוא משבח את השמחה ("וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו") והתורה מצווה לשמוח בחג הסוכות ("ושמחת בחגך").