פחדנים - הושע ט | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 30/11/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אֱוִיל הַנָּבִיא, מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ

אחד העם כותב במאמרו "כהן ונביא" כך: 
"הנביא הוא `בעל צד אחד`. רעיון מוסרי ידוע ממלא כל חדרי לבו ובולע אותו כולו, עם כל חושיו ורגשותיו, עד שאין ביכלתו להסיח דעתו ממנו אף רגע; אינו יכול לראות את העולם אלא דרך אספקלריא של רעיונו, וכל חפצו ועמלו הוא להגשים את האחרון בשלמותו בכל חזיונות החיים. בעד האידיאל הזה נלחם הנביא כל ימיו עד מקום שידו מַגעת, הולך ומפזר כוחותיו בלי חמלה ובלי חשבון ושׂימת־לב לתנאי החיים ולדרישת ההרמוניה הכללית. הוא צופה תמיד רק במה שצריך להיות לפי ההכרה הפרטית שבלבו, לא במה שאפשר להיות לפי המצב הכללי מחוצה לו. – הנביא הוא על כן כוח מקורי... ולא עוד אלא שהמון בני חברתו, אותם הגמדים `מרובי־צדדים`, ילידי ההרמוניה הכללית, קוראים אחריו: `אויל הנביא משוגע איש הרוח`, ובגאוה ובוז יביטו על `צמצומו` וקיצוניותו מבלי שיבינו, כי הם וחייהם עם כל צדדיהם הרבים אינם אלא `קרקע עולם`, שספגה אל תוכה את השפע היוצא מתוך התנגשות פעולותיהם של ענקים מצומצמים כאלו". 

לא כך הוא הכהן. הוא עולה על הבמה אחר שכבר הצליחה הנבואה לפלס נתיב לרעיונה, להטות את `התנועה הבינונית` במדה ידועה אל `צדה` ולכוֹנן ככה `הרמוניא כללית` חדשה בין הכוחות הפועלים. ואף על פי שגם הוא, הכהן, משמש את הרעיון וחפץ בקיומו, אבל הוא אינו מבני ענק, ובאין בלבו העוז הדרוש למלחמת עולם נגד ההכרח והמציאוּת, נוטה הוא יותר להרכּין ראשו לפני ההכרח ולכרוֹת ברית עם המציאוּת. תחת להשאר בצמצומו של הנביא ולדרוש מאת החיים מה שלא יוכלו לתת, מרחיב הוא את דעתו והשקפתו על היחס שבינם ובין רעיונו ואינו מבקש `מה שצריך להיות`, כי אם רק `מה שאפשר להיות`. (מתוך אחד העם "כהן ונביא")

****

ובכן, אומר לנו אחד העם, כך הוא ההבדל בין כהן לנביא, שהנביא הוא ענק פורץ דרך, והכהן שמרן המלקט את מה שנשאר לאחר שהנביא התנפץ לרסיסים ובונה מהם סדר קיים.

ישנו סוג של קרבה בין המושג "משוגע איש הרוח" לבין המושג "יפה נפש" כפי שהוא נתפס בחברה הישראלית שנת 2016. בזמנו, בשנת 2012 בזמן שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ניהלה מאבק חורמה נגד פליטים בני דמותנו אבל בצבע הלא נכון, השר ישי הסית באופן גלוי לא רק נגד הפליטים האומללים, אלא גם יצא בשצף קצף נגד אזרחים ישראלים שמסייעים לזרים. בראיון לגל"צ כינה אותם "יפי נפש המאיימים על המפעל הציוני". 

בין האנשים שהקימו את החברה הישראלית המתרסקת היום מסביבנו, היו גם נביאים משוגעים אנשי רוח. יוסף חיים ברנר היה סוג של נביא משוגע איש הרוח, וכזה היה גם אהרון דוד גורדון. 
אילו היו שניהם חיים היום, אני חושד שאלי ישי ומירי רגב היו כולאים אותם במתקן חולות, יחד עם כל הפליטים השחורים הכלואים. וברנר וגורדון היו רואים בכך כבוד גדול. 
כי גם הם האמינו בכל ליבם, כמו הנרי דיוויד תורו, ש"כאשר עוצרים בני אדם ללא הצדקה, מקומו של כל אדם ישר הוא בבית כלא".

פחדנים
----------
וְרַק הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדּוֹם. 
כִּי כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם מְדַמְּמִים 
בְּנִימוּס כְּמוֹ בְּהִתְנַצְּלוּת 
וּמֻכִּים וְנִכְלָאִים וּמוּמָתִים.

מִכֹּל הָאֲנָשִׁים הַנֶּחְבָּאִים אֶל 
הַכֵּלִים לְהַסְתִּיר אֶת דַּעְתָּם
יָפָה שְׁתִיקָה לַחֲכָמִים.