אלוהים כאמא פולניה - הושע יא | מני גל

מאת: מני גל התמונה photosearch ת.פרסום: 04/12/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

כדי שאלהים לא ישכח, בואו נזכיר לו דברים שאמר בשמו הושע בפרקים קודמים:

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְשָׁבַרְתִּי אֶת קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל... כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד אֲרַחֵם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל... כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶהְיֶה לָכֶם...  וְאֶת בָּנֶיהָ לֹא אֲרַחֵם... בְּצֹאנָם וּבִבְקָרָם יֵלְכוּ לְבַקֵּשׁ אֶת יְהוָה וְלֹא יִמְצָאוּ... נִבְלַע יִשְׂרָאֵל עַתָּה הָיוּ בַגּוֹיִם כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ... כִּי אִם יְגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם כִּי גַם אוֹי לָהֶם בְּשׂוּרִי מֵהֶם... כִּי שָׁם שְׂנֵאתִים עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם לֹא אוֹסֵף אַהֲבָתָם...

דברים אלה – משמעות אחת להם: אלוהים שונא את עמו, הוא ינטוש את עמו לעד, יפקירם לגורל המר, ולא ישוב לאהוב אותם. יותר מוחלט מזה – אין!

והנה, באותם פרקים, נוכל למצוא מסרים סותרים, אותם אמר אותו הושע בשם אותו אלוהים:

וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר, וְהָיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם `לֹא עַמִּי אַתֶּם` יֵאָמֵר לָהֶם `בְּנֵי אֵל חָי`... לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ, וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר, וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ, וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם, וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה, וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וִּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה, נְאֻם יְהוָה, אֶעֱנֶה אֶת הַשָּׁמָיִם, וְהֵם יַעֲנוּ אֶת הָאָרֶץ, וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת הַדָּגָן וְאֶת הַתִּירוֹשׁ וְאֶת הַיִּצְהָר, וְהֵם יַעֲנוּ אֶת יִזְרְעֶאל, וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ, וְרִחַמְתִּי אֶת לֹא רֻחָמָה, וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי `עַמִּי אַתָּה` וְהוּא יֹאמַר `אֱלֹהָי`...

איך אפשר להבין את הסתירה הזועקת לשמים? לו היינו שומעים דברים כל כך סותרים מפי הורים המדברים אל ילדיהם, היינו מנבאים, שטובה גדולה לא תצמח לו, לילד, בעתיד. הוא יהיה רגיל לקבל בחשד כל דבר הנאמר לו, הוא יהיה חסר ביטחון, וכנראה גם יתקשה לאהוב אהבה שיש בה נתינה ומחויבות.

אבל זה האל שיצרנו אנו בדמיוננו בעת כתיבת התנ"ך – אלוהים קפריזי ואכזר, תובעני וקנאי, בלתי צפוי ולא אמין. אם יש לנו אל מי לבוא בטענות, הרי זה אל אלה שכך העלו בדמיונם את האלוהים, והורישו לנו את הדמות המעוותת הזאת בתוך ספר, שמזמן הפך למקודש.

אני מתקשה לקבל הסברים ותירוצים לתמונה המבלבלת הזאת. אני משוכנע, שאת דמות האל שלנו יצרו אנשים, שפירשו בדרך מעוותת את המציאות. קרה לנו אסון? הרי זה בשל חטאינו, ואלוהים מעניש אותנו. יש לנו תחושת נטישה? כל זה באשמתנו. אלוהים נטש אותנו בצדק. אנו רוצים להיאחז בתקווה לעתיד טוב יותר? זה יכול להתרחש רק אם אלוהים ייזכר לפתע, שתמיד אהב אותנו, ואם נשוב אליו בלב שלם – הוא יוכל להתנער ללא קושי מהכרזות ה`ברוגז לעולם` שלו. הרי הוא אלוהים!

פרק י"א הוא וידוי רגשני של אמא פולניה. נסכם את תוכנו במילים בסיסיות:

`מה לא עשיתי בשבילכם, קינדרלעך? עוד במצרים, כשהייתם על הפנים, קראתי לכם והוצאתי אתכם משם אל החופש, ומה אתם גומלים לי? מיד התחלתם לחזר אחרי אמהות אחרות. מה יש? האוכל של אמא, שקרעה את הנשמה בשבילכם, כבר לא מספיק טוב? כשהייתם חולים נשאתי אתכם על כפיים, עד שנרפאתם, והכל בזכותי! ובאיזו עדינות התייחסתי אליכם כל הזמן... משכתי אתכם אחרי ברכות, כמו בחבלי משי. כשהיה לכם קשה, התאמצתי להקל עליכם, שרק לא תסבלו... גם כשאני מענישה אתכם, נקרע לי הלב. הכל אני עושה לטובתכם. נכון, התהפכתי עליכם בצעקות היסטריות. מה יש, גם לי יש רגשות! אני נשבעת שלא אעשה זאת שוב...`

זה שאמא לא הולכת לחפש לה ילדים אחרים, זה ברור. אבל מה הפלא שהילדים בורחים מהבית?