התשובה לפי הושע - הושע יד | מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה, התמונה canstockphotos Uploaded by slickspics ת.פרסום: 07/12/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הפרק החותם את ספר הושע הוא אחד מפרקי התשובה היפים ביותר במקרא. הדימוי של התשובה אצל הושע מציין שיבה אל האל לאחר התרחקות ממנו. (בפרק ז יג מתלונן הנביא: "אוי להם כי נדדו ממני"). החטאים של עם ישראל היו עבודה זרה וחיפוש תמיכה של המעצמות - אשור ומצרים -  במקום הישענות על אלהים. התשובה של העם תתייחס לשני אספקטים אלה: "אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" – פסוק ד.

הושע שביקר את הפולחן הדתי שאינו מלווה באמונה תמה ("כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעולות" – ו ו) מצפה שהעם יתוודה על חטאיו ובמקום הקרבנות או יחד איתם יבואו הווידוי והצהרת אמונים: "ונשלמה פרים שפתנו" - פסוק ג.

התשובה של העם תיצור גם תנועה הדדית של שיבה של אלהים אל העם: "ארפא משובתם..כי שב אפי ממנו". אלהים יספק את התמיכה שהעם חיפש באשור (ובמצרים): "אני עניתי ואשורנו".

מצבו הטוב של עם ישראל שחוזר בתשובה מדומה לעץ לבנון ששורשיו עמוקים שכל חיוניותו באה מהאל המחיה שהוא כטל לישראל. היציבות שהדימוי מקרין מונגדת לחרב הגלות שריחפה מעל ראש העם החוטא. מצב זה מעלה אצל הנביא דימוי אחר של שפע במקרא: ישיבה של איש תחת גפנו ותחת תאנתו: "ישבו יושבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון" – פסוק ח.