ממי אתה בורח, יונה? - יונה א|מני גל

מאת: מני גל התמונה ויקיפדיה , By Fredarch, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=4305959 ת.פרסום: 28/12/16
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

א  וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר:  ב  קוּם, לֵךְ אֶל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ, כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי : ג  וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַיֵּרֶד יָפוֹ, וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ, וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה.

ספר יונה אינו מתאר אירוע היסטורי. אופי הסיפור מזכיר מְשָׁלִים ומעשיות דמיוניות. לגיבור הסיפור נבחר שם מן העבר. ספר מלכים ב` מזכיר את יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר אשר  ניבא בימי ירבעם בן יואש מלך ישראל. דבר לא נותר במקרא מנבואותיו של אותו בן  אמיתי, ונוח היה לו, לכותב ספר יונה, להשתמש בשמו. רוב החוקרים משערים שספר יונה נכתב בתחילת ימי בית שני, בזמנם של חגי, זכריה ומלאכי, לפחות שלוש מאות שנה לאחר תקופת ירבעם השני. גם נינוה, המכונה בספר `העיר הגדולה`, ולא בירת מלכות אשור, היא עיר בלי זמן ומקום מוגדרים, כדבר המחבר – `מהלך שלושת ימים`. כמו מדרש או כמו משל דידקטי, הסיפור כמעט עירום מכל פרט מיותר. יפו – עיר הנמל המוכרת, תרשיש – עיר הסוחר, שמיקומה בהחלט לא מוסכם בין החוקרים; וזה, פחות או יותר, כל מה שיש בידינו, ממש לא מספיק כדי לייצר סיפור היסטורי המתיימר להיות אמין.

הכרנו כבר שבעה נביאים, ולמדנו להכיר באמצעותם מערכת יחסים די זהה בין האל לנביא: האל מתגלה לנביא, ומטיל עליו למסור לעם את דבר האל. ברוב המקרים מקבל הנביא עליו את המשימה, ורק לעיתים רחוקות אנו לומדים על הקושי שיש לו למלא אותה. הכרנו אפילו נביא אחד, שהתחנן בפני האל לבטל את רוע הגזירה, ולא להביא על העם את הפורענות אותה תיכנן להביא עליו. אבל עד עתה לא פגשנו נביא, המסרב לקבל עליו את השליחות הנבואית. נו, טוב, הגיע הזמן...

יונה אינו מתווכח עם ה` – לא בתחילת הסיפור. הוא פשוט עושה מעשה תמהוני – הוא מנסה לברוח מלפני ה`. האם זה מעשה רציונלי? לא על פי רוח הסיפור. זו תגובה רגשית של מי שאינו מסוגל לעכל את המחשבה לתוך איזו מלכודת הוא נפל.

מדוע בורח יונה? מה אכפת לו לבוא אל הגויים האלה, שם בנינוה הרחוקה, ולמסור להם את דבר האל? לעומת הנביאים הקודמים, שנאלצו לעמוד מול עמם שלהם, ולהיות מואשמים בבגידה, היתה שליחותו של יונה קלה יחסית, לכאורה.

יש אומרים, כי יונה היה חריף מחשבה, וניחש מלכתחילה את מהלך העניינים הצפוי: הוא יגיע לנינוה ויקרא בקול גדול: `עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת`. אנשי נינוה יפתיעו את ה` וישובו בתשובה מלאה. ה` יבטל את רוע הגזירה, ויונה יישאר בצד הסיפור ותדמית נביא השקר תדבק בו. בתסריט עתידי אחר ילעגו אנשי נינוה ליונה, וגם אם יהפוך אלוהים את נינוה, פועלו של יונה ייחשב לאפסי, שכן הוא לא הצליח להחזיר את אנשי נינוה בתשובה. ומה, בכלל, אכפת לו, לאלוהים, מבני עם זר, בעיר זרה, המרוחקת מהלך שלושת ימים מארץ ישראל?

אני אוהב את הטוויסט הזה בעלילות הנביאים – הנה לפנינו אדם אחד לפחות, שאינו מוכן ללכת בתלם שמתווה לו אלוהים, גם אם זה לא עוזר לו...

נכון, יונה אינו דמות עמוקה ועשירה כירמיהו, שאמנם קיבל עליו את השליחות הנוראה מאת ה`, אך הוסיף לחוש בצער עַמּוֹ, גם כאשר הואשם בבגידה, וְחָלַק עם אחיו את גורלם גם כאשר התממש חזון החורבן שניבא. בסיפור קצר של ארבעה פרקים לא ניתן לצייר דמות כשל ירמיהו, אבל סיפור יונה הוא בהחלט אגדה מרעננת.

וכעת – נעבור לאולפן המקראי ונסכם את עיקר החדשות, שמחבר ספר יונה רוצה לספר לנו:

*     אלוהים שלנו מתעניין גם ברמתו המוסרית של עם זר, והוא מבקש להחזירם בתשובה (כיצד חוזרים נכריים בתשובה? לאלוהי יונה פתרונים) על ידי אותו טריק, בו השתמש מול עם ישראל – איום בחורבן טוטאלי, אם לא ישובו אל האל בלב שלם.

*     אלוהים שלנו שולט באיתני הטבע, וברצותו – הוא מטיל רוח גדולה בתוך הים.

*     הנכרים, שאינם מכירים באלוהים האחד והיחיד, מאמינים באלים שלהם, אך כשתפילותיהם לאותם אלים לא נענות, הם מוכנים לנסות גם את האל של יונה. מה יש להם להפסיד?

*     הנכרים מנסים לגלות מיהו האשם בסערה הנוראה על ידי הטלת גורל. רגע – גם אצלנו כבר עשו מעשים כאלה... זוכרים את עכן ואת יונתן?  מסתבר שהטלת גורל היא יעילה במקרים מסוימים.

*     יונה מציג את אלוהיו כאלוהים יוצר הכל.

*     גם נכרים הם בני אדם, ויש להם רגשות כמו חמלה, רחמים ואשמה. גם נכרים עשויים להכיר באלוהים האחד והיחיד.

*     מעשי נס, כמו רגיעת הים מיד עם הטלת יונה אל המים, הם הזדמנות מצוינת להכיר בכוחו של האל שלנו. גם קריעת ים סוף עשתה את האפקט הזה על עם העבדים, שזה עתה יצא ממצרים.

וזהו סוף החדשות! נמשיך לעדכן בפרקים הבאים.