ככה עושים לזונה אשורית - נחום ג' | מני גל

מאת: מני גל, התמונה 123RF ת.פרסום: 16/01/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

נחום ממשיך לנבא על מפלת אשור, ותיאורי החורבן נעים בין פרטים מציאותיים למטאפורות מוכרות.

בפסוקיו הראשונים של פרק ג` מצייר נחום את התבוסה עצמה:

קוֹל שׁוֹט וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן וְסוּס דֹּהֵר וּמֶרְכָּבָה מְרַקֵּדָה, פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל וְכֹבֶד פָּגֶר, וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה, וְכָשְׁלוּ בִּגְוִיָּתָם.

העיר נינוה מוצפת בחיילי צבא האויב הבבלי. קולות פרשים ונהגי מרכבות מלחמה נשמעים ברחובות העיר. הפולשים מפלסים את דרכם בחרבות וחניתות, והם מפילים חללים רבים, שגוויותיהם ממלאות את חוצות העיר ומקשות על מעבר הפולשים.

עוצמת ההשפלה של אשור המובסת מומחשת במטאפורה הידועה של אשה נואפת, הנענשת בפומבי על חטאיה:

מֵרֹב זְנוּנֵי זוֹנָה טוֹבַת חֵן, בַּעֲלַת כְּשָׁפִים, הַמֹּכֶרֶת גּוֹיִם בִּזְנוּנֶיהָ, וּמִשְׁפָּחוֹת בִּכְשָׁפֶיהָ, הִנְנִי אֵלַיִךְ, נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת, וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ, וְהַרְאֵיתִי גוֹיִם מַעְרֵךְ, וּמַמְלָכוֹת קְלוֹנֵךְ, וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים, וְנִבַּלְתִּיךְ וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי, וְהָיָה כָל רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ, וְאָמַר: שָׁדְּדָה נִינְוֵה, מִי יָנוּד לָהּ, מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מְנַחֲמִים לָךְ?

זו תמונה מוכרת, החביבה על הנביאים קצת יותר מדי, ובי היא מעוררת התנגדות חריפה. גם אם הנביא מדבר בשם ה`, מאחורי הדברים עומדת דמות של גבר, וגבר זה כנראה חש סיפוק חולני מהעמדת האישה במצב כל כך משפיל.

וְגִלֵּיתִי שׁוּלַיִךְ עַל פָּנָיִךְ

זו הרמת שולי הבגד כלפי מעלה כדי לחשוף את עירומה של האישה בפני הקהל.

וְהַרְאֵיתִי גוֹיִם מַעְרֵךְ

מערך – ערוותך. אין יותר ברור מזה.

וּמַמְלָכוֹת קְלוֹנֵךְ

מה שחושף הגבר בפני הציבור אינו ממלכה, כי אם איברים אינטימיים של בת-אנוש. אם זו ממלכה – שיכבד אותה!

וְהִשְׁלַכְתִּי עָלַיִךְ שִׁקֻּצִים, וְנִבַּלְתִּיךְ וְשַׂמְתִּיךְ כְּרֹאִי.

גם אם לא כל מילה מובנת חד-משמעית, יש פה השחתה של המראה באמצעות משהו דוחה במיוחד.

וְהָיָה כָל רֹאַיִךְ יִדּוֹד מִמֵּךְ.

אותה זונה, שרבים חמדו את גופה להתענג עליו, ברגע שהיא מועמדת במצב כל כך משפיל בציבור, אותם חומדים יבחרו להתרחק ממנה.

אצל נביאים אחרים (ירמיהו, הושע) מציירת מטאפורה זו את האכזריות שיגלה ה` כלפי בני עמו שבגדו בו. נחום מעביר מטאפורה זו לעיר האשורית, מה שמקל על שומעיו העבריים לשמוע את המשל. דווקא העתקת הציור הזה מעם ישראל לגויים מחזקת את ההרגשה, שהציור עונה גם על צורך גברי פנימי, שטוב היה לו היו מוותרים עליו.