עוד חזון למועד - חבקוק ב |עפר בורין

מאת: עופר בורין, התמונה 123 RF ת.פרסום: 18/01/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בפרק הקודם דרש חבקוק הסבר מאלוהים למצב העניינים בעולם בו הרשע שולט בעולם.
 הפרק הזה פותח בפסוק הבא:

א) עַל־מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וְאֶתְיַצְּבָה עַל מָצוֹר וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי וּמָה אָשִׁיב עַל תּוֹכַחְתִּי׃

רבים המפרשים את הכתוב כמצב שבו חבקוק נעמד מול אלוהים ואומר: `אני לא אזוז מכאן עד שאקבל ממך תשובה לשאלותי!`
 ואני קורא זאת אחרת: אני לא מקבל תשובה, ולכן עוצר את חיי, נעמד, ומחפש את התשובה בעצמי.
לא כתוב `אצפה לראות מה תענה לי ומה תשיב על תוכחתי`.
כתוב: `אצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי`
הנביא מחפש את התשובות `בי` על `תוכחתי`.
----------
 ואז הוא מקבל תשובה, לכאורה מאלוהים:

ב) וַיַּעֲנֵנִי יְהוָה וַיֹּאמֶר כְּתוֹב חָזוֹן וּבָאֵר עַל הַלֻּחוֹת לְמַעַן יָרוּץ קוֹרֵא בוֹ׃

ייתכן ואלוהים אכן ענה לנביא, משל נענה לעמידתו האיתנה של הנביא מולו.
 אני חושב, גם לאור מה שכתבתי קודם וגם לפי אופי התשובה שמקבל הנביא מאלוהים, שלמעשה התשובה שמקבל הנביא היא תוצר של תהליך פנימי שהוא עבר.
 חשובה לי ההבהרה הזו, כדי שיהיה ברור, שבעולם שבו אלוהים נסתר ולא נותן תשובות, עדיין האדם מחוייב לש אול את השאלות ולענות עליהן.
 מעניין שהנביא מחוייב לכתוב את התשובה באופן קריא וברור, למען תשמר לעתיד – `ובאר על הלוחות למען ירוץ הקורא בו`.
 מצד אחד – זה מעיד על כך שייתכן ואלוהים אכן דרש זאת כדי שלא יצטרך לחזור בכל דור ולהסביר. מצד שני, ייתכן שהנביא הבין שתשובות מאלוהים אין ולכן חשוב לכתוב את הדברים והתובנות שהגיע אליהן בעמל רב, למען שיישמרו לדורות הבאים.
----------
 התחלת התשובה היא מרתקת. פסוק שמהדהד עד ימינו:

ג) כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר׃

`כי עוד חזון למועד` – לכאורה, החזון של עולם טוב עוד יגיע, במועד עתידי.
 אני חושב שצריך לקרוא זאת כך: עד היום ראיתי את חזון העלייה של בבל (כשדים). כדי להגיע למועד בו יעלמו מהעולם רעים כמו הבבלים, נדרש חזון נוסף, נדרש `עוד חזון`.
 החזון הנוסף הזה, הוא אמיתי, הוא לא יכזיב, אבל כדי שהוא יגיע – יש הרבה עבודה. זו הסיבה, אגב, שהוא לא יאחר. רמז - העבודה הנדרשת היא אינסופית!
----------
 ועכשיו הפרק ממשיך בתיאור הדברים שמצד אחד פירשו אותם כחטאי הבבלים (אם כי הם כלל לא מופיעים בשמם בפרק), ואילו אני בוחר לפרש אותם כחזון הנוסף המסביר במה נדרש לתקן את העולם כדי שיגיע המועד.

להלן הפרטים:
--------------
11. שליט יהיר – גם אם שלטונו חזק, ייפול. העולם זקוק לשליטים לא יהירים.

ה) וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד גֶּבֶר יָהִיר וְלֹא יִנְוֶה אֲשֶׁר הִרְחִיב כִּשְׁאוֹל נַפְשׁוֹ וְהוּא כַמָּוֶת וְלֹא יִשְׂבָּע וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם וַיִּקְבֹּץ אֵלָיו כָּל הָעַמִּים׃...
 ח) כִּי אַתָּה שַׁלּוֹתָ גּוֹיִם רַבִּים יְשָׁלּוּךָ כָּל יֶתֶר עַמִּים מִדְּמֵי אָדָם וַחֲמַס אֶרֶץ קִרְיָה וְכָל יֹשְׁבֵי בָהּ׃

2. בצע כסף – מידה רעה מאוד. העולם זקוק לחיסול המידה הזו.

ט) הוֹי בֹּצֵעַ בֶּצַע רָע לְבֵיתוֹ לָשׂוּם בַּמָּרוֹם קִנּוֹ לְהִנָּצֵל מִכַּף רָע׃

3. גזל של אדמות ובנייה עליהן – מידה רעה מאוד. האבנים זועקות את הרוע הזה בעצמן.

יא) כִּי־אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה׃
 יב) הוֹי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה׃

4. שכרות שבעטיה אנשים לא שולטים בעצמם - מידה רעה מאוד.

טו) הוֹי מַשְׁקֵה רֵעֵהוּ מְסַפֵּחַ חֲמָתְךָ וְאַף שַׁכֵּר לְמַעַן הַבִּיט עַל מְעוֹרֵיהֶם׃
 טז) שָׂבַעְתָּ קָלוֹן מִכָּבוֹד שְׁתֵה גַם אַתָּה וְהֵעָרֵל תִּסּוֹב עָלֶיךָ כּוֹס יְמִין יְהוָה וְקִיקָלוֹן עַל־כְּבוֹדֶךָ׃

5. אמונה בפסלים, עצים, קמיעות ושאר מעשי אדם – מידה רעה מאוד. העולם צריך להיפטר מהם.

יח) מָה הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים׃
----------
 ואחרי כל זה, אומר הנביא:

כ) וַיהוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ הַס מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ׃

כלומר – כל החזון המתואר, כל המידות הרעות אותן יש להכחיד, לא נדרש בשבילן אלוהים. הוא במקום אחר.
----------
 והערה אחרונה: לפני פירוט החזון הנוסף, כותב הנביא את הפסוק האלמותי הבא:

ד) הִנֵּה עֻפְּלָה לֹא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה׃

אנשים לא ישרים - לא באמת חיים.
 החיים בהם הנפש מרגישה טוב (אינה שבויה בידו של רשע), הם חיים בהם האנשים הטובים דבקים בטוב, גם אם מסביבם נראה שהרוע שולט. 
 ככל שיהיו דבקים בטוב – יחיו חיים בעלי ערך אמיתי.