אני ואפסי עוד - צפניה ב' | דודו פלמה

מאת: כתיבה דודו פלמה, ציור - נורמן רוקוול הקרקס ת.פרסום: 23/01/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 טו זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה, הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח, הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד; אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה, מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ.


*****
 אני ואפסי עוד. נקודת הקצה של היוהרה האנושית. המקום בו האדם מביט סביב ורואה רק את עצמו ואף אחד מלבדו. המילה "אנוכי" היא מילה גדולה מדי לאדם, היא מסתדרת טוב כאשר היא עוטפת את האל, רק כאשר היא מופיעה בדיבר הראשון "אנוכי השם אלוהיך". 
 כאשר היא עוברת אל האדם היא הופכת להיות אנוכיות, יוהרה, להיבריס. לאני ואפסי עוד. 

*****

אני ואפסי עוד
---------------

"משפיל גאים עדי ארץ, מגביה שפלים עדי מרום , מוציא 
אסירים ופודה ענווים"... (מתוך התפילה; נוסח ספרד)

מֶלֶךְ הָרֵיְטִנְג נִמְצָא תָּלוּי בַּמִּקְלַחַת 
בְּתָאוֹ בְּבֵית הַמַּעֲצָר נִיצָּן בְּרַמְלָה. 
-
מֶלֶךְ הָרֵיְטִנְג תָּלָה עַצְמוֹ בִּישִׁיבָה 
מִבֶּרֶז שֶׁגָּבְהוֹ מֶטֶר אֶחָד,
בְּעֶזְרַת כֶּבֶל שֶׁל קוּמְקוּם חַשְׁמַלִּי.
-
בְּשָׁעָה שֶׁבַע בַּבֹּקֶר הַסּוֹהֲרִים 
נִכְנְסוּ פְּנִימָה לִבְדִיקָה 
דִּבְּרוּ אִתּוֹ וְיָצְאוּ דִּבְּרוּ אִתּוֹ וְיָצְאוּ 
-
עַד שֶׁדִּבְּרוּ אִתּוֹ וְיָצְאוּ כַּעֲבֹר 
עֶשֶׂר דַּקּוֹת נִמְצָא תָּלוּי. 
-
מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אֶרֶץ, 
מַגְבִּיהָה שְׁפָלִים עֲדֵי מָרוֹם, 
כַּמָּה הַרְבֵּה רֵיְטִנְג הָיָה לוֹ בַּסּוֹף.
-------------------------------
 ציור: נורמן רוקוול, הקרקס