עיר היונה מול העיר היונה - צפניה ג | עופר בורין

מאת: עפר בורין התמונה ויקיפדיה מאת http://www.flickr.com/people/69061470@N05 - http://www.flickr.com/photos/government_press_office/6388395151/, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=22811414 ת.פרסום: 24/01/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 צפניה פותח את הפרק האחרון בפנייה לירושלים:

א) הוֹי מֹרְאָה וְנִגְאָלָה הָעִיר הַיּוֹנָה׃

הביטוי `העיר היונה` (פעמיים ה` הידיעה) מעיד שלא מדובר כאן על שם תואר אלא על שם פעולה.
 כלומר – לא מתוארת ירושלים כאילו הייתה יונה במובן של הציפור המסמלת את השלום אלא מתואר פועלה של ירושלים.
יש אומרים שהכוונה ל`הונאה`. 
אני לא יודע אם אכן זו כוונת הנביא, אבל מיד מפרט הנביא בעצמו את פועלה של העיר:
- לא שמעה בקול אלוהים והיא מתנהגת באופן לא מוסרי.
- שרי העיר שואגים כאריות ושופטיה מתנהגים כזאבים.
- נביאי העיר פוחזים ובוגדים
- כוהני העיר מחללים קודש וחומסים את התורה
בקיצור – עיר היונה היא עיר הפועלת בחטא תמידי וחמור, בייחוד של מנהיגיה השונים.
----------
מעניין, שנתן אלתרמן, נתן לקובץ שיריו הרביעי את השם `עיר היונה`. 
לא סתם השמיט אלתרמן את ה` הידיעה הראשונה. 
עיר היונה של אלתרמן באה לתאר בנייה והתחדשות ולא חטאים וחורבן.
 השיר הראשון בקובץ, נקרא "שיר פותח" והבית הראשון בו אומר:

כאן נאספו דברי שיר
שחוברו בשוא שאונה
של העת בהיותה בונה עיר
 ובוראה הארץ ולשונה

כלומר – בקובץ הזה נכתבים שירים שחוברו תוך שאון בניית עיר, שתבנה ארץ ותקים לשון.
 אלתרמן, בראשית ימי המדינה, מתאר `עיר היונה` שהיא תקווה לארץ מתחדשת ולשון עברית בה.
ואילו אצל צפניה, בדיוק הפוך. `העיר היונה` היא עיר חוטאת שדינה חורבן.
----------
 לסיום הספר, מתאר צפניה ימים עתידיים, לאחר `יום האלוהים` שבו תתרחש שואה, בהם אלוהים מנהל את העניינים בירושלים, והעיר מאוכלסת באנשים עניים, דלים וישרים:

יב) וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם יְהוָה׃
 יג) שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא־יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא־יְדַבְּרוּ כָזָב וְלֹא־יִמָּצֵא בְּפִיהֶם לְשׁוֹן תַּרְמִית כִּי־הֵמָּה יִרְעוּ וְרָבְצוּ וְאֵין מַחֲרִיד׃
יד) רָנִּי בַּת־צִיּוֹן הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל־לֵב בַּת יְרוּשָׁלִָם׃
יז) יְהוָה אֱלֹהַיִךְ בְּקִרְבֵּך גִּבּוֹר יוֹשִׁיעַ יָשִׂישׂ עָלַיִךְ בְּשִׂמְחָה יַחֲרִישׁ בְּאַהֲבָתוֹ יָגִיל עָלַיִךְ בְּרִנָּה׃ 
----------
 שוב, כמו אצל נביאים רבים אחרים, כשלון האדם בניהול העולם מסתכם בכך שאלוהים מנהל את העולם והאדם מסתובב בו ללא דאגות.
צפניה, כמו חבקוק, משתמש בהטייה של המילה "עליזות" כדי לתאר את התקופה הזו.
 ולי זה גורם לעצב רב ומחשבות נוגות על המין האנושי ועל חזון נביאי ישראל לאחרית הימים.