מגילה עפה - זכריה ה' | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 03/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 

א וָאָשׁוּב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה מְגִלָּה עָפָה. ב וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה; וָאֹמַר אֲנִי רֹאֶה מְגִלָּה עָפָה, אָרְכָּהּ עֶשְׂרִים בָּאַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר בָּאַמָּה. 

מי שרוצה להבין את הצייר מרק שאגאל חייב לעבור קודם אצל זכריה והנביאים. אם למישהו בעולם מגיע קרדיט למושג "סוריאליזם" אלה הם נביאי ישראל, שרקחו חזונות בלתי אפשריים בתוך מציאות בלתי אפשרית. ולפעמים על אפה וחמתה של המציאות הבלתי אפשרית.

בהרבה מובנים יש בסוריאליזם הנבואי סוג של אסקפיזם, וכזוהי גם האמנות הסוריאליסטית. שאגאל נמלט מהעיירה לפריז ומשם הוא צייר שוב עיירה פורחת באוויר, כמו המגילה של זכריה. העז היהודית שלו המשוטטת בשמיים יחד עם תושבי העיירה כלוויינים עצובים של הירח הנוגה.

גם קבוצות אחרות באמנות המודרנית ניסו לסדר לנו, בין שתי מלחמות עולם, משעול של הימלטות אנושית מהאימה המתקרבת. הפרש הכחול דאדא והסוריאליזם, יהודים ולא יהודים, פרצו גבולות והמריאו עד קצות השמים. 

זה לא עבד. שוב הוכח שאצל המין האנושי הפלדה חזקה מהאנושיות. ושלמוות יש רייטינג חזק מהחיים. ובכל זאת מעת לעת, קם לנו אמן המנסה לברוא עתיד אחר ורוח אחרת, ועד כמה שזה נואש ופתטי זה יפה ואנושי ומכמיר את הלב.

הבלדה על הפרש הכחול
---------------------------
פָּרָשׁ כָּחֹל דּוֹהֵר בְּעַרְבוֹת מוּרְנָאוּ 
חוֹצֶה בְּשֶׁצֶף קֶצֶף עֹלֶה מִנְּחִירָיו 
שָׂדוֹת מֻשְׁלָגִים רַחֲבֵי יָדַיִם בְּשָׂמִים 
תְּכֻלִּים תְּלוּיִים עֲנָנֵי נוֹצָה וְרֻדִּים
-
פְרַנְץ מָארְק, וַסִילִי קַנְדִינְסְקִי, 
אוֹגוּסְט מָאקֶה, גָבְרִיאֶלָה מוּנְטֶר, 
אַלֶכְּסֵי גָ`וֶלְסְקִי וְפָּאוּל קְלֵיי 
צוֹחֲקִים בַּגִּנָּה אַגָּדָה שֶׁל יְלָדִים.
-
עוֹד מְעַט קָט חֻמֵּי חֻלְצוֹת 
בַּחֲגוֹרוֹת עוֹר נִתְעָבוֹת 
יִצְעֲדוּ בַּסָּךְ בְּפְרִידְרִיךְ שֶׁטֶּרָסָה 
לְהַבְעִיר עוֹלָם בִּמְדוּרוֹת שֶׁל מִלְחָמָה
-
הָאַגָּדָה וְהַיְּלָדִים יְרַחֲפוּ כֶּעָשָׁן בַּאֲרֻבּוֹת מַשְׁחִירוֹת 
לְהוֹכִיחַ שֶׁפְּלָדָה חֲזָקָה מֵאַגָּדוֹת שֶׁל יְלָדִים 
רָמַךְ כָּחֹל דּוֹהֵר עַכְשָׁו נוֹאָשׁ 
בְּשָׁמַיִם שְׁחוֹרִים אֵין יוֹתֵר עֲנָנֵינוֹצָה וְרֻדִּים 
-
קַנְדִינְסְקִי אָז יָקוּם יְכַוֵּץ שְׂפָתַיִם וְיִשְׁרֹק 
הַרָמַךְ הַכָּחֹל יָעוּט וְיִנְשֹׁף בְּרַכּוּת אֶל תּוֹךְ כַּף יָדוֹ 
 קַנְדִינְסְקִי יַעֲלֶה עַל גַּבּוֹ הָרָחָב וְהַכָּחֹל יְחַיֵּךְ וְיֵעָלֵם בַּשָּׁמַיִם הַשְּׁחוֹרִים 
 כְּשֶׁהוּא מוֹתִיר מֵאַחֲרָיו חִיּוּךְ צָחוֹר שֶׁנָּמוֹג כַּעֲבֹר זְמָן כַּעֲנַן חוֹלֵף.