ארבעת פרשי זכריה - זכריה ו`  |מני גל

מאת: מני גל התמונה ויקיפדיה; By Horses_of_Basilica_San_Marco.jpg: Tteskederivative work: Morn (talk) - Horses_of_Basilica_San_Marco.jpg, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=15229898 ת.פרסום: 05/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

החיזיון המתואר בפרק ו` הוא, אולי, המפורסם שבחזיונות זכריה:

וָאָשֻׁב, וָאֶשָּׂא עֵינַי, וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים, וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת. בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים, וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים. וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים, וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים. וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי: מָה אֵלֶּה, אֲדֹנִי? וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָי: אֵלֶּה אַרְבַּע רֻחוֹת הַשָּׁמַיִם, יוֹצְאוֹת מֵהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. אֲשֶׁר בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹצְאִים אֶל אֶרֶץ צָפוֹן, וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל אַחֲרֵיהֶם, וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל אֶרֶץ הַתֵּימָן. וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּך בָּאָרֶץ. וַיֹּאמֶר: לְכוּ, הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ! וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ:

על פי דברי המלאך, המסביר לזכריה את פשר החיזיון, ארבע המרכבות הן ארבע רוחות השמים, הנשלחות להתהלך בארץ על פי מצוות האל. מהי משימתן של ארבע המרכבות – לא ברור. מבין אפשרויות ההסבר המסורתיות אזכיר שלוש: אלה ארבע המלכויות הגדולות שמשלו ותמשולנה במרחב המזרח-תיכוני – בבל, פרס, יון ורומא; אלה שליחי האל, שענשו ויענישו את אותן ארבע מלכויות רשע; אלה שליחי האל, אשר יקבצו ויביאו את נידחי ישראל בחזרה לציון. ההסבר השלישי תואם את המשך הפרק, העוסק בבניית המקדש ובהתגבשות השלטון האוטונומי של היהודים בארצם. כמו בפרקים הקודמים, גם החיזיון הזה סתום למדי, ואולי הוא תוצר של אישיות מגוונת כשל זכריה – העשיר בדמיונות ובחלומות ציוריים, הרגיש למצוקות ולשאיפות בני הדור שלו, הרואה בחלומותיו מסרים בעלי משמעות לאומית והיסטורית, ואשר כשרון הכתיבה מאפשר לו להעלות את החוויות האישיות שלו על הכתב, ולהפנותם לבני עמו, המתקבצים בציון.

חזיון ארבע המרכבות עבר עיבודים ופיתוחים בגרסאות שונות, והוא מזין חשיבה יצירתית העוסקת באחרית הימים. נציג כאן את חזון יוחנן, ספר מן הברית החדשה, שלבטח נשען על ההשראה של חזיון המרכבות של זכריה.

חזון יוחנן הוא הספר האחרון בברית החדשה. הוא מתאר את אירועי אחרית הימים שתתרחש לפי האמונה הנוצרית לפני שישו ישוב לעולם וידון את כל החיים והמתים ביום הדין. משמו היווני של הספר, "אפוקליפסי טו יואני ,נגזרת המילה "אפוקליפסה", המציינת את סוף העולם. לתוכנו של הספר ולצורת כתיבתו השפעה פרסית.

חזון יוחנן פרק ו

וָאֵרֶא הַשֶׂה פֹּתֵחַ אֶחָד מִן שִׁבְעָה הַחֹתָמוֹת, וָאֶשְׁמַע אַחַת מֵאַרְבַּע הַחַיּוֹת מְדַבֶּרֶת, וְקוֹלוֹ כְּקוֹל רַעַם, לֵאמֹר: בֹּא וּרְאֵה! וָאַבִּיט, וְהִנֵּה סוּס לָבָן, וְהָרֹכֵב עָלָיו קֶשֶׁת בְּיָדוֹ, וַתִּנָּתֶן לוֹ עֲטָרָה, וַיֵּצֵא מְנַצֵּחַ, וּלְמַעַן יְנַצֵּחַ׃ וּכְפִתְחוֹ אֶת הַחוֹתָם הַשֵּׁנִי, וָאֶשְׁמַע אֶת הַחַיָּה הַשֵּׁנִית אֹמֶרֶת: בֹּא וּרְאֵה! וַיֵּצֵא סוּס שֵׁנִי, וְהוּא אָדֹם, וּלְרֹכְבוֹ נִתַּן לְהַעֲבִיר אֶת הַשָּׁלוֹם מִן הָאָרֶץ, לְמַעַן יַהַרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו, וַתִּנָּתֶן לוֹ חֶרֶב גְּדוֹלָה׃ וּכְפִתְחוֹ אֶת הַחוֹתָם הַשְּׁלִישִׁי, וָאֶשְׁמַע אֶת הַחַיָּה הַשְּׁלִישִׁית אֹמֶרֶת: בֹּא וּרְאֵה! וָאַבִּיט, וְהִנֵּה סוּס שָׁחֹר, וּבְיַד רֹכְבוֹ מֹאזְנָיִם׃ וָאֶשְׁמַע קוֹל מִתּוֹךְ אַרְבַּע הַחַיּוֹת אֹמֵר: קַב חִטִּים בְּדִינָר, וּשְׁלֹשָׁה קַבִּים שְׂעֹרִים בְּדִינָר, וְאֶת הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן אַל תַּשְׁחֵת׃ וּכְפִתְחוֹ אֶת הַחוֹתָם הָרְבִיעִי, וָאֶשְׁמַע אֶת הַחַיָּה הָרְבִיעִית אֹמֶרֶת: בֹּא וּרְאֵה! וָאֵרֶא, וְהִנֵּה סוּס יְרַקְרַק, וְהָרֹכֵב עָלָיו שְׁמוֹ מָוֶת, וּשְׁאוֹל יוֹצֵאת לְרַגְלָיו, וַיִּנָּתֵן לָהֶם שָׁלְטָן עַל רְבִיעִית הָאָרֶץ לְהָמִית בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדֶּבֶר וּבְחַיַּת הָאָרֶץ׃

מוטיב ארבעת פרשי האפוקליפסה הפך פופולרי מאד, והוא מופיע בעשרות יצירות אמנות - בציורים, בספרים, בסרטי קולנוע, ואפילו במשחקי מחשב. והמקור, ככל הנראה, זכריה.

וממי שאב זכריה את החיזיון הזה? האם הושפע מחזיונות דומים שקדמו לו, או שמא ארבע המרכבות השמימיות, הדוהרות במרחב לארבע רוחות השמים, הן חוויה בלתי אמצעית ומקורית שלו? רק חמישים שנה לפניו חזה יחזקאל את חזון המרכבה השמימית, וגם בה חיות מופלאות, תנועה בארבע רוחות השמים, ורמיזות נבואיות לעתיד הרחוק. זכריה היה מבין שבי ציון מבבל, שם פעל וחזה יחזקאל, ויתכן שמשהו מחזיון המרכבה, שהיה מוכר לו, לזכריה, נטמע בחוויה החלומית שלו. עיון עמוק במיתולוגיה הבבלית יגלה, ככל הנראה, מוטיבים שהשפיעו על חזון המרכבה, כמו בעלי חיים מכונפים. כשאנו חולמים חלומות, אנו משבצים בהם תמונות חזותיות של עולמנו המציאותי, מערבבים אותם עם רגשות ושאיפות שלנו, ומתבלים אותם ברעיונות פילוסופיים שהזינו את מחשבתנו. ולאן יישאו אותנו ארבע המרכבות בדורנו הטכנולוגי, שאינו פטור מפחדים ומהזיות כימיקליות?