אלתרמן ופרשי האפוקליפסה - זכריה ו |עפר לרינמן

מאת: עפר לרינמן, התמונה : canstockphoto mage ID csp5772660 Uploaded by ljmilenkovic ת.פרסום: 05/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אלתרמן נלחם בפרשי האפוקליפסה - מנסה להגן על בִּיתו ממוות, מקץ העולם.

"לַיְלָה, לַיְלָה, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
 נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים".

שלושת הפָּרָשִׁים החֲמוּשִׁים הם הראשונים מארבעת פרשי האפוקליפסה (מחזון יוחנן, על בסיס פסוקים מזכריה). הפרש הראשון חמוש בקשת ומביא תבוסה ומגיפה, השני חמוש בחרב ומביא מלחמה, השלישי במאזניים ומביא רעב ועוני. עם בוא שלושת הפרשים - המלחמה המגיפה והרעב – יקיץ הקץ על העולם. 
 השיר "לילה, לילה" נכתב כשעלה השחר, בתום מלחמת העולם השנייה. על רקע מוראותיה ותוצאותיה, חושש נתן אלתרמן לקץ העולם. אלתרמן מנצל את כוחו כמשורר, את עוצם דמיונו: פרש אחד הוא טורף, את השני מכה בחרב, את השלישי נוגף בשיכחה. כעת אפשר לישון בשקט, החושך כבר אינו מפחיד: “נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר”.

פרש האפוקליפסה הרביעי הוא "מָוֶת וּשְׁאוֹל”. 
המוות, מבטיח אבא-נתן לביתו-תרצה, פשוט לא יבוא: “רַק אַתְּ מְחַכָּה... הַדֶּרֶךְ רֵיקָה". 
 אויה; לקיים לא היה בכוחו.

"לַיְלָה , לַיְלָה, הָרוּחַ עוֹבֶרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה לַיְלָה, כּוֹכָב מְזַמֵּר,
נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.
 נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.

לַיְלָה לַיְלָה,
 נוּמִי, נוּמִי, כַּבִּי אֶת הַנֵּר.

לַיְלָה, לַיְלָה, עִצְמִי אֶת עֵינַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, בַּדֶּרֶךְ אֵלַיִךְ,
לַיְלָה, לַיְלָה, רָכְבוּ חֲמוּשִׁים,
נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.
 נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.

לַיְלָה, לַיְלָה,
 נוּמִי, נוּמִי, שְׁלֹשָׁה פָּרָשִׁים.

לַיְלָה, לַיְלָה, אֶחָד הָיָה טֶרֶף,
לַיְלָה, לַיְלָה, שֵׁנִי מֵת בַּחֶרֶב,
לַיְלָה, לַיְלָה, וְזֶה שֶׁנּוֹתַר,
נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.
 נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.

לַיְלָה, לַיְלָה,
 נוּמִי, נוּמִי, אֶת שְׁמֵךְ לֹא זָכַר.

לַיְלָה, לַיְלָה, הָרוּחַ גּוֹבֶרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, הוֹמָה הַצַּמֶּרֶת,
לַיְלָה, לַיְלָה, רַק אַתְּ מְחַכָּה,
נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.
 נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה.

לַיְלָה, לַיְלָה,
 נוּמִי, נוּמִי, הַדֶּרֶךְ רֵיקָה".