על שלשה דברים - זכריה ח' | רונית אופיר

מאת: כתבה : רונית אופיר, התמונה canstockphoto, עיבוד תמונה : יונה ארזי ת.פרסום: 07/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם; וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת (זכריה ח`, ג`)

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם.

וְאִישׁ אֶת רָעַת רֵעֵהוּ אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל תֶּאֱהָבוּ: (זכריה ח`, ט"ו-י"ז)

 ***

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח`): אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם (משנה אבות א`, י"ח)

 ***

"ושלושתם דבר אחד הם: נעשה הדין - נעשה אמת, נעשה שלום" (ירושלמי תעניות, ד` ב`)

"כל הדן דין אמת לאמיתו כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית" (שבת י`)

 ***

בעת הזו, כאשר המושגים `אמת` ו`דין` עומדים למבחן קשוח, מעניין לפגוש את הפסוקים מזכריה בעניין אמת, שבועת-שקר ומשפט. הנה יש לנו הזדמנות פז לרדת שוב לעומקם של הדברים. שאלת האמת מעסיקה את הנביאים ההוגים והמשפטנים החל מתקופת התנ"ך דרך המשנה והתלמוד ועד עצם הימים האלה. הפסוקים של זכריה אשר מתגלגלים לתוך פרקי משנה ומדרשים תלמודיים, פסיקות משפטיות בנות-זמננו ומאמרי דעה, הם כמו הזמנה להתבוננות רעננה ובחינה מחודשת של מהות הקשר בין אמת, צדק, מוסר, יושר, רחמים, דין ומשפט שלום. בשורה התחתונה ולאורך כל הדרך נשאלת השאלה מהו `דין אמת לאמיתו`.

 

אמר רבן שמעון בן גמליאל: אל תהא מלגלג בדין, שהוא אחד משלוש רגלי העולם. למה? ששנו חכמים: על שלושה דברים העולם עומד: על הדין ועל האמת ועל השלום - תן דעתך שלא תטה את-הדין, שאם הטית את-הדין אתה מזעזע את-העולם, שהוא אחת מרגליו. (דברים רבה, שופטים, פרשה ה, א)

 אל מול משולש הזהב של הדין האמת והשלום - ישנה הצעה חשובה אחרת, גם היא במסכת אבות ואותה אומר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, מִשְּׁיָרֵי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה: עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.

מה הוא אם כן המשולש המועדף...?! מה גובר על מה...?! האם אלו שתי אלטרנטיבות, שני נראטיבים שונים הניצבים זה מול זה ומבטאים מחלוקת ערכית עמוקה או שאולי דווקא השילוב ביניהם הוא השלם (מגן דוד?!). לכבוד זכריה הנביא, הפעם: `אמת ומשפט שלום`.

 בנוגע ל`דין אמת לאמיתו` מלמד שופט ביהמ"ש העליון מנחם אלון ז"ל דרשנות מרתקת:

 “תפקידו של בית המשפט להגיע לחקר האמת העובדתית. חלק מהותי הוא מעצם ההליך השיפוטי וערכה של עדות הנמסרת בבית המשפט מוכרע על-פי ‘אותות האמת’ המתגלים בה... משימה זו של בית המשפט בדבר גילוי האמת היא הכלל, שהרי כל דיין מצווה הוא לדון ‘דין אמת לאמיתו’... כלומר - אמת: היא האמת העובדתית, לאמיתו: היא האמת המשפטית ועל הדיין לדון לפי שתי האמיתות וליישמן זו על גב זו... האמת המופשטת ה’טהורה’ היא האמת; האמת ההלכתית המורכבת מהדין והלפנים משורת הדין, מהדין ומטבעו של עולם ומכלול ערכיו - היא האמת לאמיתו.”

ובאותו עניין ממשיך אדם ברוך ז"ל במדרש משלו ב`שישי` - הלכה  שפה  תרבות - מעריב:

"ח"ב מכובדי, אתה שואל מה פירוש "דין אמת לאמיתו"? מדוע גם "לאמיתו"? האם זו מליצה, או שזו שפה משפטית מדויקת? - ובכן, בישראלית אולי זו מליצה, אבל ביהודית "לאמיתו" הוא ערך. "לאמיתו" הוא "למהותו" כלומר - לא די שהדין אמת, מבחינה פורמלית או טכנית, אלא הדיין חייב לפסוק בצמוד למקום, לזמן, לנסיבות, ולמושג "לפנים משורת הדין". כי כל אלה הם מהותו (אמיתו) של הדין. לא עשה כן? הדיין החמיץ את מהות הדין..."  

בחרתי לסיים במילותיו של פרופ` משה הלברטל מתוך ראיון במוסף `הארץ` ינואר 2017.

התייחסותו למקומה של ה`אמת` במרחב הפוליטי חשובה לי להשלמת המיני-חקירה שלי:  "ביטול מושג האמת מבטא צירוף מאד מורכב בין הימין והשמאל הרדיקלי... וכ`שעולם-הנארטיבים` פוגש באפיל הכריזמטי של השקר, כל החברה משלמת על כך מחיר... אז כן, יש משקל תרבותי לא מבוטל לרעיון של `פוסט אמת` אבל לאמת גם יש התכונה היפה הזאת – שבמוקדם או במאוחר היא מתגלה".