איך עוברים מצום ואבל ליום חג?- זכריה ח' | עופר בורין

מאת: עופר בורין; התמונה 123RF ת.פרסום: 07/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 תמונת ירושלים העתידית של זכריה, זו של אחרית הימים, היא תמונה של שלווה ושקט:

ד) כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים׃
 ה) וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ׃

זקנים וזקנות, שכבר צריכים מקל הליכה, ישבו ברחובות ירושלים ומסביבם ילדים וילדות ישחקו.
אין דאגות.
 (מעניין שהנביא מקפיד על שני המינים – גם זקנים וגם זקנות, גם ילדים וגם ילדות – שיוויון)
----------
 איך מגיעים למצב כזה?

שלב א - צריך שהעם יחיה בירושלים (בציון):

ז) כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת־עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ׃
 ח) וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ־לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה׃

קיבוץ גלויות וחיים בהנהגה שמשדרת אמת וצדקה.

שלב שני – מימוש בפועל של האמת והצדקה בחיי היומיום:

י) כִּי לִפְנֵי הַיָּמִים הָהֵם שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וּשְׂכַר הַבְּהֵמָה אֵינֶנָּה וְלַיּוֹצֵא וְלַבָּא אֵין־שָׁלוֹם מִן־הַצָּר וַאֲשַׁלַּח אֶת־כָּל־הָאָדָם אִישׁ בְּרֵעֵהוּ׃

שכר הוגן לעבודה – זה המימוש בפועל. בעבר, אומר הנביא, זה לא היה כך וכתוצאה מכך שררו ריב מדון בין אנשים.
 רעיון נפלא שמשלב שכר הוגן לעבודה עם חברה רגועה וסולידרית.

שלב שלישי – השלום והסולידריות בין האנשים יגרמו לכך שהעבודה תניב פרי שיספיק לכולם. יהיה שפע אבל לא מנקר עיניים:

יב) כִּי־זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת־יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת־שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת־כָּל־אֵלֶּה׃

שלב רביעי, או נדבך נוסף, לדבר אמת ולשפוט אמת ושלום:

טז) אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם׃

כלומר – חשוב שאנשים יאמרו את האמת זה לזה. וכאשר האמת של זה מתנגדת לזו של השני, יבואו לידי משפט שבו תמצא האמת השלישית שתביא שלום ביניהם.

שלב חמישי – לא לשקר. להתרגל, בחיי היומיום להגיד אמת ולא לתחמן:

יז) וְאִישׁ אֶת־רָעַת רֵעֵהוּ אַל־תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם וּשְׁבֻעַת שֶׁקֶר אַל־תֶּאֱהָבוּ כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאתִי נְאֻם־יְהוָה׃
----------
 כאשר התנאים או השלבים שלמעלה יתקיימו, רק אז, נוכל להפסיק לצום ולהתאבל על חורבן המקדש ונהפוך את ימי האבל והצום לימי חג:

יט) כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית־יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ׃

על מה חוגגים? 
חוגגים את פיצוח ויישום הקוד האלוהי לחיים טובים.
קוד הצמ"ח – צדק, משפט וחמלה.
----------
 ואז, רק אז, נהפוך עצמינו לאור גויים:

כב) וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים לְבַקֵּשׁ אֶת־יְהוָה צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלּוֹת אֶת־פְּנֵי יְהוָה׃ 
----------
 אז מי שמדבר על "אתחלתא דגאולה" כדאי שיבדוק באיזה שלב בתהליך אנחנו.

החידוש של זכריה הוא ששכר הוגן עבור עבודה זה תנאי הכרחי, אם כי כמובן, לא מספיק, לירושלים בה זקנים, זקנות, ילדים וילדות חיים ומשחקים בשלווה ובשלום.

(עופר)