עני ונושע - זכריה ט׳ | עפרה שפי

מאת: עפרה שפי, התמונה canstockphoto ת.פרסום: 08/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


 שני חלקים לפרק. הראשון עוסק בהשוואה של אני לאחר:

א מַשָּׂא דְבַר-יְהוָה בְּאֶרֶץ חַדְרָךְ, וְדַמֶּשֶׂק מְנֻחָתוֹ: ב ...-חֲמָת, תִּגְבָּל-בָּהּ; צֹר וְצִידוֹן, כִּי חָכְמָה מְאֹד. ג וַתִּבֶן צֹר מָצוֹר, לָהּ; וַתִּצְבָּר-כֶּסֶף, כֶּעָפָר, וְחָרוּץ, כְּטִיט חוּצוֹת. ד.... וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה, וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב. ו וְיָשַׁב מַמְזֵר, בְּאַשְׁדּוֹד; וְהִכְרַתִּי, גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים. ...

החלק השני משווה בין אני לעצמי:

ט גִּילִי מְאֹד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת. .... כִּי, אַבְנֵי-נֵזֶר, מִתְנוֹסְסוֹת, עַל-אַדְמָתוֹ. יז כִּי מַה-טּוּבוֹ, וּמַה-יָּפְיוֹ--דָּגָן, בַּחוּרִים, וְתִירוֹשׁ, יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת.

זהו מבנה מאוד חזק להבעת הגאולה. 
 תחילה תחרות עם החזקים, לבסוף גאולה שבאה מתוך מקום צנוע.

הרבה פעמים אנו נמצאים בתחרות עם המצליחים, עם החכמים (צידון) עם העשירים (צור) עם הסוחרים והמקושרים (אשדוד ואשקלון היושבות לחוף הים). אנו חסרים לעומתם. הם השיגו את מה שאנו לא מדמים שיהיה לנו. או רק חולמים עליו.

אבל הישועה איננה בהצלחה חומרית, שכלית או חברתית. הגאולה האמיתית באה מתוך האור הקורן מהאני הצנוע. ההשוואה שמספקת גאולה רוחנית היא השוואה ביני לבין עצמי:

מלכך יבוא לך צדיק (בעל מעלות וערכים גבוהים), ונושע (נגאל מיסורי הנפש, נבנה ומשקם את חורבנו) ובעיקר עני. עני אינו אדם חסר כל, אלא אדם ענו. צנוע. הוא רוכב על עיר, אפילו לא על סוס או עם מרכבה. צניעותו זוהרת כאבני הנזר והוא בטוב:

״וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה, וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם; וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד-יָם, וּמִנָּהָר עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ.״
 הוא בשלום עם עצמו ועם האחרים. ומלכותו חובקת עולם. העני אינו זקוק להרבה. צניעותו מאפשרת לו רוחב וגובה. 
 הוא מסוגל להשתחרר מאסוריו, אסורי התקווה. הוא נוצץ כחרב, ומהיר כחץ, אך מעל לכול, הענו הוא אבן נזר המתנוססת מעל האדמה ויופיו הוא שפע ופריון: דגן ותירוש, בחורים ובתולות.

חברי היקרים: אתם רוצים להיוושע? היו צנועים. השוו בינכם לבין עצמכם, מי הייתי ומי אני עכשיו. עבדו על המידות שלכם. וכשתתנוססו כאבני נזר על אדמתכם שלכם, כלומר, מי שאתם עצמכם, תהיו בשלום ושלוה, ולא יהיה סוף לכוחכם מים עד ים, מנהר ועד אפסי ארץ.

גִּילִי מְאֹד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, - כאישה, כל מה שאני צריכה לעשות כדי להיוושע, הוא לגלות את המלכה העניה בתוכי, צדיקה ונושעת, שלמה ושלווה.