האם יבוא משיח על חמור? - זכריה ט' | עופר בורין

מאת: עופר בורין, התמונה - ישוע על חמור עם גלגלים - מוכן לתהלוכה המסורתית. מוזיאון בבאזל. צילום: יונה ארזי ת.פרסום: 08/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק מלא ניגודים, ובליבו חמור. חמור עליו רוכב מלך.
----------
תחילת הפרק – אלוהים נלחם בכל העמים במזרח התיכון ומכניע את כולם:
 ואלה הערים והעמים הניגפים בפני אלוהים:

חַדְרָךְ (מקום ליד דמשק), דַמֶּשֶׂק, חֲמָת, צֹר, ְצִידוֹן, אַשְׁקְלוֹן, ְעַזָּה, ְעֶקְרוֹן, ְּאַשְׁדּוֹד, פְּלִשְׁתִּים. 
----------
 אחרי כל הניקוי האזורי, מגיע מלך חדש לאזור:

ט) גִּילִי מְאֹד בַּת־צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת׃

הוא צדיק המלך. הוא נושע (היה במצב נואש ויצא ממנו). הוא עני. הוא רוכב על חמור.
אחזור אליו בסוף המאמר.
----------
 מה המסר של המלך על החמור:

י) וְהִכְרַתִּי־רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד־יָם וּמִנָּהָר עַד־אַפְסֵי־אָרֶץ׃

לא צריך יותר כלי מלחמה. עזבו אתכם מ"כיפת ברזל". עזבו אתכם מ F-35, צוללות? – נו באמת...
דברו שלום והכל יהיה בסדר.
זה נשמע סביר, על רקע ההשמדה של כל האוייבים שבוצעה בפסוקים הראשונים.
----------
ומה יקרה אם בעתיד, אחרי שנפשיט עצמנו מנשק, יבוא אוייב חדש? 
 אין בעייה מבטיח הנביא. אלוהים יעזור:

יג) כִּי־דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל־בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר׃

אלוהים, בנשק שהוא יביא, יהפוך את יהודה ואפרים לבעלי עצמה שיוכלו להילחם בכל אוייב עתידי.
----------
נראה לי שהמסר של המלך העני על החמור הוא משולש:
1. תהיו חזקים.
2. כל הזמן תשאפו ותזמו מהלכי שלום.
3. אין באמת מלך כזה.
----------
ואיך אני יודע שאין מלך כזה?
 ראשית – ברור מי לא יכול להיות מלך כזה. כל מי שהוא עשיר וראוותן וגאוותן ונהנתן הוא לא כזה.
 בנוסף – אין דרך לדעת איזה מהעניים הצנועים המתניידים עם חמור ולא עם פרארי הוא מלך. יש יותר מדי כאלה ואין מצב שנצליח לזהות אותו ובוודאי שלא ניתן לו למלוך עלינו.
----------
 ידוע הביטוי "חמורו של משיח". אבות הציונות הדתית דברו על החילוניים בתור החמור ("חומר") שעליו ירכבו החרדים ("הרוח") וכך תבוא גאולה לעולם.
זו הייתה שיטתם להסבר על תקומת מדינת ישראל דווקא בידי חילוניים.
 ומאז שיטתם תפכה והפכה לתנועה הקוראת לעצמה "ציונות דתית" שהפכה את עניין המשיח, הגאולה והאדמה לחזות הכל. 
מפתיע ומרתק שאנחנו קוראים היום, ב 929, פעם ראשונה על המשיח שמגיע על חמור, ביום שלאחר אישור חוק ההסדרה, שהוא תוצר של אותה רוח ציונית דתית שהפכה למשיחית.
----------
אני יהודי חופשי (חילוני).
 אני גאה להיות חמור (סה"כ חיה חכמה, עקשנית (בעלת עקרונות), מוכנה לעבודה קשה) ואין שום משיח שאהיה מוכן שירכב עלי.