בשבח הנורמליות - זכריה י | עופר בורין

מאת: עופר בורין, בתמונה - הכלניות של שולה ועמוס במעוז חיים... צילמה : יונה ארזי ת.פרסום: 10/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הנביא מתאר את עוצמתו של אלוהים. 
 מבקשים ממנו גשם, אפילו שכבר סוף החורף (מלקוש), והוא מביא גשם:

א) שַׁאֲלוּ מֵיְהוָה מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ יְהוָה עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה׃

מכאן הביטוי – חזיז ורעם. חזיזים == ברקים.
חזיז ורעם הוא ביטוי למשהו מפתיע, לא צפוי.
 אבי קורן כתב, שמואל אימברמן הלחין ושלמה ארצי שר:

"את הגשם תן רק בעיתו,
ובאביב פזר לנו פרחים,
ותן שיחזור שוב לביתו,
 יותר מזה אנחנו לא צריכים."

זו תשובה נפלאה לזכריה – אין לנו צורך בברקים, רעמים ושאר מופעים אור-קוליים.
תן את הגשם בזמן ובכמות הנדרשת. 
תן פרחים באביב כי זה נורמלי
תן למי שיוצא לדרכו שיחזור בשלום לביתו.
כי: "כבר יבשו עינינו מדמעות".


https://www.youtube.com/watch?v=HSR40XoN12w


על משקל הציטוט של פרופסור ישעיהו לייבוביץ: "אלוהים הוא לא קופת חולים!"
 אני אומר שהוא גם לא מוריד גשם לפי הזמנה.