ודקרוהו אביו ואימו - זכריה יג | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור - דודו פלמה ת.פרסום: 14/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

וְהָיָה כִּי יִנָּבֵא אִישׁ עוֹד, 
וְאָמְרוּ אֵלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ 
יֹלְדָיו "לֹא תִחְיֶה, כִּי 
שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּשֵׁם יְהוָה"; 
וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ יֹלְדָיו, 
בְּהִנָּבְאוֹ.

במקומות האלה הנביאים מאבדים אותי. קשה לי לקבל שהאל שהעמיד מול האנושות אחרי המבול צו האוסר שפיכות דמים, ואחר כך יכתוב פעמיים על הלוחות "לא תרצח", יעודד מעשה כה בלתי שפוי של רצח בן על ידי הוריו. 

הדבר הזה נשמע יותר כעילה דתית מכל דבר אחר. ושוב כמו הרבה פעמים בעבר אנחנו רואים איך האנשים האלה שבראו לעצמם את האל האחד והבלתי ניראה, אינם חדלים ממאמציהם לעשות אותו כמוהם. 
 וכשהוא נעשה כמוהם, הוא כבר ניראה מאוד ואפילו מעורר חלחלה. הוא הופך להיות האל של ספר בראשית שרק דם סמוק של ילדים מרגיע את חרון אפו. 

גם בימים קשים אלה, עם אנשים שכך הם מעדיפים לראות את אלוהיהם אין לי שום שיח ושיג עד שישובו לשפיותם. ויפה שעה אחת קודם.

בראשית סוף
--------------

מָה רַב הַפִּתּוּי לְשַׂרְטֵט בִּבְרֵאשִׁית אֶת 
דְּיוֹקַן כְּבוֹדוֹ הַצּוֹרֵב מֵרֵאשִׁית עַד אַחֲרִית.

מִן הַהִתְלַבְּטוּת הָרִאשׁוֹנָה בֵּין 
תֹּהוּ לְבֹהוּ הוּא קַיָּם לוֹ שָׁם לְבַדּוֹ 
מֵעַל לִזְמַנּוֹ הָאֲרָעִי שֶׁל הָאָדָם, 
בְּכָל נִצְחִיּוּתוֹ וְנוֹכְחוּתוֹ הָאַלִּימָה, 
בִּשְׁמוֹ יְהֹוָה הוּא אֵל קַנַּאי וְנוֹקֵם וּבַעַל חֵמָה.

רַק תְּנוּ לוֹ וְהוּא כְּבָר יִמַּח אֶת כָּל הַיְּקוּם 
אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה 
עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּכְשֶׁהֵם נִשְׁטָפִים 
בְּסַעֲרַת עֶרְגָּתוֹ הַקָּרָה יִמָּחוּ אֶל מִתַּחַת לַמַּיִם.

רַק נִיחוֹחַ דַּם הַקָּרְבָּנוֹת יַשְׁקִיט
עוֹד מְעַט אֶת שְׁאוֹן קִצְפּוֹ הַמַּחֲרִיד.
כִּמְעַט אֶפְשָׁר לְהַרְהִיב וְלוֹמַר – 
זֶה סֵפֶר נוֹרָא עַל אֱלֹהִים וְהַדָּם.

אֲזַי חֶרֶשׁ יִזְדַּקֵּף בֶּן עֲזַאי וְיִלְחַשׁ – 
זֶה סֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם.