בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ? - מלאכי פרק א' | מני גל

מאת: מני גל, התמונה 123RF ת.פרסום: 16/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

- אני אוהב אתכם, בני!

-  תוכיח...

זה יכול היה להיות הדיאלוג בין האל לעמו, לו היה לעם פתחון פה. לצערנו, כמו בסגנונם של נביאים אחרים, מחקה האל את סגנון הדיאלוג, אך למעשה הוא אומר: אם תשאלו אותי... ולמעשה אין קולו של העם נשמע.

אָהַבְתִּי אֶתְכֶם, אָמַר יְהוָה, וַאֲמַרְתֶּם: בַּמָּה אֲהַבְתָּנוּ?

עצם השאלה `במה אהבתנו?` רומז לאפשרות שהעם לא ממש חש באהבתו של האל שלו. אלוהים יודע זאת, ואולי אפילו חש אחריות למצב המביך הזה, והוא עונה ברצינות:

הֲלוֹא אָח עֵשָׂו לְיַעֲקֹב, נְאֻם יְהוָה, וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב...

תשובה גרועה מאד! חשבו על ילד, המבקש אישור לאהבת ההורים, והם עונים לו: `את אחיך אנחנו אוהבים הרבה פחות`.

ואלוהים ממשיך ומפליג בתיאור שנאתו לעשיו, הלא היא אדום:

וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי, וָאָשִׂים אֶת הָרָיו שְׁמָמָה, וְאֶת נַחֲלָתוֹ לְתַנּוֹת מִדְבָּר. כִּי תֹאמַר אֱדוֹם: רֻשַּׁשְׁנוּ, וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת, כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת: הֵמָּה יִבְנוּ, וַאֲנִי אֶהֱרוֹס! וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה, וְהָעָם אֲשֶׁר זָעַם יְהוָה עַד עוֹלָם.

אז מה אם אבא שלנו בריון, והוא מרביץ לילדים שמציקים לנו? האם זה מונע ממנו להכות גם אותנו, בתוך הבית? איזו מין אהבה זאת?

במקום דברים, המחזקים את הטענה, שאלוהים באמת אוהב את עמו, אומר האל: ואם אני אוהב אתכם כל כך, איפה הכבוד שאתם אמורים לרחוש לי?

בֵּן יְכַבֵּד אָב, וְעֶבֶד אֲדֹנָיו, וְאִם אָב אָנִי, אַיֵּה כְבוֹדִי? וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי, אַיֵּה מוֹרָאִי? אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.

וכעת, לאחר שהמחיש ה` לכאורה את אהבתו לעם ישראל, הוא שב לסגנון מערכת היחסים הטיפוסית שלו עם העם – הוא בא בטענות, ואל מי אפשר לבוא בטענות, אם לא אל מי שקרובים אליו ביותר? מכירים את הטיעון הזה?

במה מאשים אלוהים את העם האהוב עליו כל כך? בזה שהם לא נותנים לו כבוד, שהם מזלזלים בכבודו:

בּוֹזֵי שְׁמִי... מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל... תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ... תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע ...

והיות שלפנינו מונולוג בצורת דיאלוג, אין האל מניח לבני האדם לענות לו בדיבור מפייס ומכבד, והוא נוקט בכלל הידוע: `יְהַלֵּלְךָ אָדָם, וָלֹא – פִּיךָ`:

כִּי מֶלֶךְ גָּדוֹל אָנִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וּשְׁמִי נוֹרָא בַגּוֹיִם!

אולי, אולי מלך גדול, ששמו נורא בגויים, אין לו פנאי לאהוב ממש את עם הבחירה שלו...