הנִדָּחִים  - מלאכי א' | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור - דודו פלמה ת.פרסום: 16/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 מִי גַם בָּכֶם וְיִסְגֹּר דְּלָתַיִם, 

וְלֹא תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם;
אֵין לִי חֵפֶץ בָּכֶם
אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, 
וּמִנְחָה, לֹא אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם.

(מלאכי פרק א פסוק י`)

****

נידח הוא משהו או מישהו שהוא רחוק ושומם. 
יאוש גדול עוטף את המילה ואת אשר היא מתארת. 
אין לי חפץ בכם אמר ה` צבאות. לכו ממני אמר האב לילדיו. 
לא רוצה לראות אתכם. נמאס לי מכם. נידחים תהיו לי. 

וכי איך אפשר ללכת ממי שנמצא בכל מקום. 
שבאשר תלך תמצאנו. 

ומלאכי ממשיך במיומנות את מלאכת הנביאים המייאשים, 
לרסק שוב ושוב את התודעה האנושית חסרת הישע 
הנסחפת בעולם על כל זוועותיו 
ונאחזת במשענת של קנה קש רצוץ, 
שעכשיו אפילו הוא אינו חפץ בה. 

לכו מכאן. אתם מגורשים. ואל תחזרו. 
אל תחזרו עד שאקרא לכם לשוב. 

ואנחנו שחזרנו לכאן בלי שקרא לנו לשוב, 
משלמים כעת את מחיר השיבה במלואה, 
ומתגעגעים בכל מאודנו לימים של שפיות ונחת. 
מתגעגעים מהבור אל שירת המים הזורמים.

****

וכאשר יגורתי עמוק בליבי תפילה / אמיר גלבוע

וכאשר יגורתי עמוק בליבי תפילה 
שלא יבוא שלא יבוא כל זה והשאר 
כבר ידוע מראש ומאיים על ראש 
כל שלא יבוא שלא יבוא כדי 
ששעה זו לא תהיה אחרונה 
לתפילה בין קירות הבית 
בשדה הפתוח בשירת המים 
הזורמים הלוואי 
שתזרום התפילה לעולמים ויהיו 
הלילות לילות והימים ימים 
בימים הבאים ניתן יהיה 
 לומר בשכבר הימים