כי קטנו השאלות - מלאכי ב' |עופר בורין

מאת: עופר בורין ת.פרסום: 18/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 רוב הפרק פונה מלאכי לכהנים. הוא ממש לא מרוצה מתפקודם:

א) וְעַתָּה, אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת--הַכֹּהֲנִים. 
ז) כִּי-שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ-דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ:  כִּי מַלְאַךְ יְהוָה-צְבָאוֹת, הוּא
 ח) וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה; שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת

הכהנים והלוויים לא קבלו נחלה. הם קיבלו שני תפקידים ובשניהם נכשלו.
התפקיד הראשון – לעשות בעבודת השם בבית המקדש.
 התפקיד השני – להעביר ולחנך את תורת משה לכל העם: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו". אבל הם כשלו, סרו מן הדרך והכשילו רבים.
 זה מה שקורה כשאנשים הנחשבים מקורבים לאלוהים מקבלים יותר מדי כוח.
----------
בפסוק האחרון שבפרק פונה מלאכי לכלל העם:

יז) הוֹגַעְתֶּם יְהוָה בְּדִבְרֵיכֶם, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה הוֹגָעְנוּ: בֶּאֱמָרְכֶם, כָּל-עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה וּבָהֶם הוּא חָפֵץ, אוֹ אַיֵּה, אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט.

אלוהים עייף מכם, הוגעתם אותו, אומר מלאכי לעם.
במה הוגענו אותו? שואל העם.
 בכך שאתם כל הזמן מקטרים ובאים בטענות על כך שמי שעושה רע אז נראה שאלוהים אוהב אותו ונותן לו הצלחות. בכך שאתם מצפים למשפט אלוהי.
 המסר ברור – אלוהים לא שומע קיטורים ויללות של אנשים קטנים. הוא מצפה לפעולה של האנשים עצמם כנגד הרשעים באמצעות משפט ארצי ולא אלוהי.
----------
 בספרו של אמיר גוטפרוינד (ז"ל), "שואה שלנו", שואל הרב הירש (כשדוד יוסף, הילד יוסף אינגברג שומע) שאלה:
"על שום מה ההשמדה"?
והרב הירש עונה בעצמו: "על שום החיים שקטנו"
ומפרט הרב הירש בעודו מסתובב בעיר לאחר עוד אקציה:
 "עוד בטרם המלחמה...., כבר אז הבטתי סביב, על החיים אצלנו, בחצר הרבי. הכל כה פשוט, הדאגות רגילות, ב`חדרים` לומדים הדרדקים ובישיבות לומדים הבחורים, ורבנים מוסיפים תורה, ואדמו"רים מנחים העם הפשוט, ואין הדעה מתפנה לשאלות החיים הגדולות. החכמים רוצים להתמק בכתבי הרבנים, לתסף שינויים להלכות, לפרש דעת גדולים. והשאלות הולכות וקטנות, יורדות לעמק דינה של נוצה, עצם, ביצה.
 השאלות קטנו. האמן לי,....עניינים עלובים – בצל שנפל על כיריים טמאות, פירור שהסתתר בתבן. שאלו קטנות, צל שאלות...
 וכשקטנות השאלות, גם קטנה הנשמה וקטנה האמונה. העיניים משלימות עם חטאים קטנים, והלב משתרך אחרי העיניים. עושק לא מנקר המצפון, שקר לא מחמיץ הנשימה... 
משום כך בא עלינו עכשיו הכול. כיוון שחדלנו לשאול שאלות"
ויוסף שואל: והילדים?
 והרב הירש עונה: "נאמר בתורתנו `עתה לך והכיתה את עמלק... ולא תחמול עליו והמתה מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק...מעולל ועד יונק...`!!"
----------
 כשקטנות השאלות ואלוהים מתעייף (מוגיעים אותו) יש מצב לשואה.

הכהנים, הלויים, המחנכים, הרבנים, ההורים והמנהיגים – שיתעסקו בשאלות החשובות ולא יברחו לפופוליזם ולפתרון זוטי זוטות.