ריקוד האמונה - מלאכי ג | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור - דודו פלמה ת.פרסום: 20/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת

היום נרקוד את ריקוד האמונה. קודם אתם, אומר המרקיד אדוני צבאות. אתם תתחילו ראשונים. 
 לריקוד הזה, על אף שבטוח שאיננו טנגו, גם כן צריך שניים. והתנועה הראשונה צריכה לבוא מכם, אתם תשובו אלי, אחר כך אני אליכם. ואז תראו, השמים יהיו הגבול.

בספר שמות פרק כה פסוק ח כתוב: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. 
 בתוכם כתוב ולא בתוכו. ההשגחה הפרטית מתחילה בתוכו של הפרט. של כל פרט בנפרד. ריקוד האמונה יתחיל תמיד כאשר הפרט יחוש בקיום האל וינוע לקראתו. ואז כבר יתחולל כל השאר. לעתים, במקרה הטוב זה יהיה רגע זך וצלול כבדולח, משהו רווי אהבה ורוך כמו המפגש של ג`אלאל א-דין רומי עם אלוהיו הסופי: 

אם אינך יכול להתעטף
באהבה הזאת כמו בגלימה באישון ליל
אל תלבש משהו אחר,
חזור למיטה.

תן לאהבה הזאת לרוץ ולהסתחרר 
במוחך.
היא שמחזיקה הכול יחד
והיא גם הכול שבכול! 

בלי מעט ריקוד 
אין היעלמות. (ג`לאל א-דין רומי)

רבי יהודה הלוי הגדיר כל כך יפה את הריקוד הרוחני סופי הזה, בפיוט הנהדר שלו "יה אנא אמצאך": "דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, בְּכָל-לִבִּי קְרָאתִיךָ, וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ - לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ..." 
 הערגה אל האל, ההשתוקקות הגדולה תתמצה רק עם היציאה לקראת. היציאה לקראת תחולל כבר ביקום תנועה מלאת יפעה, בדומה למשק כנפי פרפר המחולל סערה גדולה איפשהו במקום אחר ביקום.

אבל יש גם את האופציה השנייה. המדממת. לעתים זה מסתיים במגדלי התאומים. לעתים המפגש העורג, המשתוקק, מסתיים בהבנה מסמאת עיניים שהאל מצווה עלינו לעשות משהו רע לבני אדם אחרים, בני אדם הנתפסים בעיני המאמינים כ"כופרים", כבני אדם שהם פחות בני אדם, ולכן גם מותר לפגוע בהם. 
 ואז המחול הנפלא עם האל הופך לפתע להיות מחול חרבות מדמם. 

ולמרות שיאמר תמיד שאלוהים אמר לו, הבחירה והאחריות, בסופו של יום, נמצאות בידי המאמין לבדו. לבדו.