לעתיד פתרונים - מלאכי ג` | מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה, התמונה ויקיפדיה ת.פרסום: 20/02/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הדת יוצרת באופן פרדוכסאלי בעיות תיאולוגיות, אך היא גם מציעה להן פתרונות. הנה דוגמא מובהקת מהמקרא: תורת הגמול המקראית קובעת שאלהים נותן שכר לצדיקים ומעניש את הרשעים. תורת גמול זו מובלטת יותר לגבי התנהגותו של עם ישראל: אם ישמור על התורה הוא יהנה משפע חומרי ואם לא ישמור עליה הוא ידון למחסור ולגלות.

הבעיה היא שעולם כמנהגו נוהג ולא ניכר שהעולם מונהג בהתאם לתורת הגמול. זו הבעיה הידועה של "צדיק ורע לו רשע וטוב לו", שמעלה את הטענה שהמציאות עומדת בסתירה קוטבית והפוכה לתורת הגמול המקראית.

 אחד הפתרונות המוצעים במקרא לבעיה זו הוא יום ה` = יום הדין. באחרית הימים הכל יתוקן ואלהים יפעל בצורה נחרצת לפי תורת הגמול. אמנם הדבר לא יפצה על סבלם של הצדיקים במשך ההיסטוריה, אבל בסופו של דבר העולם יונהג כראוי, לפי תורת הגמול הצודקת.

ניתן לתקף את הטיעון שלעיל מספרי נביאים שונים. אבל דומה שספר מלאכי קטן המידות מדגים את הטיעון בצורה הכי בהירה וקוהרנטית. (ראו הערה).

 הטענה בדבר הצלחתם של הרשעים אינה באה מצד הנביא  (ראה ירמיהו "מדוע דרך רשעים צלחה?") אלא היא ציטוט מפי הרשעים עצמם הכופרים בצדקת הנהגת האל את העולם: " באמרכם: כל עושה טוב רע בעיני ה` ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט?" - ב, יז; "אמרתם: שוא עבוד אלהים, ומה בצע כי שמרנו משמרתו ...? ועתה אנחנו מאשרים זדים: גם נבנו עושי רשעה, גם בחנו אלהים וימלטו" – ג, יד – טו.

ביום ה`, לפי מלאכי, הרשעים יושמדו כליל כקש על ידי אש "אשר לא יעזוב להם שורש וענף" (ג, יט) והצדיקים יראי אלהים יזכו בשפע חומרי ("ויצאתם ופשתם כעגלי מרפק" – ג, כ). תורת הגמול המקראית תיושם אז לפי הספר: "ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע, בין עובד אלהים לאשר לא עבדו" – ג, יח.

הערה:

הרמב"ם בחר לצטט מתוך כל  הנביאים דווקא את מלאכי ג`, יג יח, כאשר הוא התייחס לבעייה דומה לזו שנידונה ברשימה הזאת: מורה נבוכים. תירגם מיכאל שוורץ. הוצאת אוניברסיטת תל אביב. 2002. כרך ב, עמ` 486. דבר זה, מראה שהרמב"ם חשב שמלאכי היטיב להציג את הבעייה ופתרונה (ליתר דיוק – אחד הפתרונות).