אסתר – "האישה הטובה"? / דבורה לדרמן -דניאלי

מאת: דבורה לדרמן דניאלי, ציור יונה ארזי ת.פרסום: 10/03/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

"נכדותיה העבירו את המגילות הגנוזות מדור לדור / כסגולה נגד כאבי מחזור / ופצעי הדיכוי המדממים. / הן חקקו את דברות המגילות / על לוח ליבן / כדי לפוצץ בצחוק / כל מי שמנסה ברצינות / להופכן לקורבן. // מסבתא לאם / לבת ולנכדה / הועברו בחשאי מגילות / מתחת לשכבות / של שולי השמלות...( ברכה סרי)

מגילת אסתר היא אומנם סיפור הושעה יהודי-לאומי, אולם מעבר לכך, היא סיפור הושעה נשי פמיניסטי מובהק. המגילה הקאנונית טומנת בחובה מגילת סתרים גנוזה המועברת מדור לדור, ומאישה לאישה. היא מכילה בתוכה את סוד ההעצמה וההתמרה עבור נשים המשועבדות לתפיסה גברית הכולאת אותן, מצירה את צעדיהן וממשטרת את עולמן. 
פרק א` במגילה מציב את הדיכוי המגדרי במרכזו באופן  ברור מאד – הצידוק לגירושה של המלכה ושתי הדעתנית והאסרטיבית, הוא ההשפעה "הרעה" כביכול שתשפיע על שאר הנשים בממלכה:" כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן. באמרם המלך אחשוורוש אמר להביא את ושתי המלכה ולפניו ולא באה." (אסתר א` יז`). סירוב המלכה הוא סימן עבור נשים נוספות בממלכה להפסיק לבטל את האוטונומיה שלהן על חייהן בעבור רצונו של הבעל. לכן סירוב זה נתפס כמסוכן על ידי יועציו של המלך, שהם סוכני המשטר הגברי. הענישה של ושתי נועדה לאשרר מחדש את שליטת הבעלים על הנשים, ולכן נכתב: "להיות כל איש שרר בביתו " (א` כב`). 
מכאן, ברור כי  יחסי השליטה וההכנעה המגדריים עומדים במרכזה של עלילת המגילה, גם כשהם כביכול מוסטים הצידה ומתחפשים בתחפושות לאומיות שונות. 
בעקבות סילוק האישה הדעתנית שהפירה את  הסדר החברתי-מגדרי, המלך מחפש את האישה "הטובה ממנה". כלומר, כנגד "האישה הרעה" והמורדת הוא מחפש את ה"אישה הטובה" האולטימטיבית - אישה צייתנית וכנועה שלא תעז להמרות את פיו. אחשוורוש בוחר באסתר הענוגה, הצייתנית והחסודה, להיות לו למלכה החדשה, וכך הוא מאשרר את שליטתו וכוחו, כמו גם את שליטתם של כל הבעלים-הגברים בביתם. אסתר, בשלב זה, מייצגת את דימוי ה"המלאך" על פי התאוריה הפמיניסטית. זוהי האישה שהתחנכה לרצות, לשתוק ולשרת. היא האישה שוויתרה על "סיפור משלה", כלומר, היא וויתרה על רצונות אותנטיים וריבוניים משל עצמה. "אישה-מלאך" איננה מחפשת שליטה, כוח או השפעה. רצונותיה מוכפפים ומוכנעים, והיא מעניקה בכך לאחרים את האפשרות לשלוט בה ולהשתמש בה לצרכיהם. 
 אולם, האם אסתר מסתפקת בתפקיד המלאך, כלומר, האם היא מסכימה להיות "האישה הטובה"?? המגילה מספרת כי אסתר למעשה מחלצת עצמה מתפקיד המלאך, ומתמזגת בסופו של דבר עם דמותה האמיצה והחתרנית של ושתי – "האישה הרעה", כביכול. מהלך זה הינו מהלך אופייני לתהליך שחרור והתהוות פמיניסטי, כפי שהציגה אותו וירג`יניה וולף. כדי להשתחרר משעבודה צריכה האישה "להרוג את מלאך הבית", היא כתבה. כלומר, כדי להשתחרר מהשליטה הגברית בחייה, צריכה אסתר להרוג את ה"מלאך" שבתוכה. עליה להפסיק לתת לאישה הצייתנית, המצומצמת והכנועה שבתוכה לנהל את חייה ואת בחירותיה. 
השתלשלות סיפור המגילה מראה היטב את התהליך שעוברת אסתר המתחילה דרכה כ"מלאך" אך בהדרגה מבטלת את התכנות הדכאני שבתוכה, ומשחררת את עצמה. בתחילה מרדכי מדריך אותה ומצווה עליה, אך בהמשך, היא זו שפוקדת ומצווה עליו. מאובייקט פסיבי של תכניתו, היא הופכת לסובייקט אקטיבי כשהיא רוקמת תכנית הצלה משלה. ניתן לראות כי היא "הורגת את המלאך שבתוכה" באופן ברור ומוחלט כשהיא מתמזגת עם דמותה של ושתי בעלת הרצון משלה, ופונה אל אחשוורוש מיוזמתה, גם ללא זימון ברור מצידו. זהו מעשה חתרני שלא ייעשה בארמון המלך, אך היא מחליטה לפרוץ את גבולות הסדר למען השלטת מטרותיה. 
ברגע הכרעה זה אסתר "לובשת מלכות" (ה` א`), ואת משמעותו של אקט חיצוני ונפשי  זה מבינה בפנימיותה כל אישה אשר העזה להתייצב, גם אם לו לרגע אחד בחייה, אל מול צו חברתי/תרבותי או דתי מכפיף אשר חיבל בכמיהותיה ובישותה השלמה. "לבישת בגדי המלכות" משמעה לזקוף את גבך ולדרוש יחס של מלכה, גם כשמלמדים אותך כל חייך, שנועדת להיות שפחה. לבישת בגדי המלכות משמעה להתעקש על מקומך המרכזי ולהגיד "כן" לעצמך, גם כשתרבותך או דתך שוללות מימך את שליטתך על חייך ועל בחירותייך. 
 אסתר העוטה על עצמה עמדה חיצונית ופנימית של מלכות מסלקת סופית את האישה המלאך –האישה הכבושה - מקרבה. כשהיא חוצה את הסף ועומדת בחצר בית המלך, אל מול כסאו של אחשוורוש, היא הופכת לאישה המלכה המשפיעה והעוצמתית שתמיד נועדה להיות. היא הופכת למתכננת המהלכים של חייה - חריפה, חזקה, מנהיגה ומעניקה השראה. 
 כך פורשת מגילה אסתר הפנימית נתיב של התמרה נשית עוצמתית. אסתר וושתי מתאחדות ומתמזגות לכדי אישה אחת בטוחה ומשנה גורלות. היא שולחת, בדיוק כפי שיועציו של אחשוורוש חששו, מסר חתרני ומשחרר לדורות של נשים. היא קוראת להן לוותר על תפקיד האישה הטובה, "ללבוש מלכות" ולהפוך למנהיגות ולמשנות הגורלות של חייהן.