אלי אלי - תהילים כב | עופר בורין

מאת: עופר בורין ת.פרסום: 23/03/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 המזמור פותח בשורה המזכירה את אילת השחר ככלי נגינה:

א) לַמְנַצֵּחַ עַל־אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר מִזְמוֹר לְדָוִד׃

אילת השחר הוא ביטוי המציין זמן שהוא רגע לפני זריחת השמש.
----------
מכאן והלאה, במשך 21 פסוקים, מקונן כותב המזמור על מצבו הנואש, הן מהבחינה הפיזית והן מהבחינה הרוחנית.
 נראה שעבר עליו לילה קשה מאוד של מחשבות על מצבו הירוד וקריאות לעזרה מאלוהים שנענו בשתיקה לילית רועמת.
 מתוך שלל הפסוקים, הראשון שבהם הוא בעיני המרתק מכולם:

ב) אֵלִי אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי רָחוֹק מִישׁוּעָתִי דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי׃

הכותב קורא נואשות לאלוהים ומבקש שיענה לשאגתו.
----------
 אי אפשר שלא להיזכר בשירה של חנה סנש, הליכה לקיסריה, שגם הוא פותח במילים "אלי אלי":

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
 תְּפִלַּת הָאָדָם.

אני משער, שחנה סנש הלכה לחוף הים בקיסריה, אשה לוחמת הלוקחת בחשבון שייתכן וימיה קצרים, והיא מבקשת מאלוהים שהעולם היפה שהיא רואה יישאר לעד. 
 זו תפילתה המחזקת אותה, הנותנת טעם למאבקה.

----------
ונחזור למזמור.
 לאחר תיאורי הייאוש וחוסר ההיענות של אלוהים לשאגות הכותב, לפתע המזמור משתנה.
 הכותב, מתוך יאושו, מבטיח לאלוהים, שהוא ישבח אותו קבל עם ועדה:

כג) אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ׃
----------
מהתופת של השואה היו שניצלו.
חלקם מספרים שבח האל (נשארו מאמינים).
חלקם כבר לא (אבדו אמונתם בתהלוכות המוות חסר הפשר).
 בשביל אלה שאבדו אמונתם (וגם בשבילי) הייתי מחליף את השורה הראשונה במזמור וכותב:
"אלי אלי, למה לא עזבתני?"
וחוזר לשירה של חנה סנש ומקווה שיחזור האמון באדם.
----------
לאחר ימי חושך רבים קמה מדינת ישראל.
היא קמה כשאילת השחר שלה, המבשרת את זריחתה, היא הציונות.
עוד ב 1915, הוקם בגליל העליון הקיבוץ "אילת השחר". הראשון שבגליל העליון.
 אני רוצה להאמין שמקימיו ראו בו את הכוכב שמאיר את שמי העם רגע לפני זריחת שמש המדינה שבדרך. 
 ----------