מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהוָה; וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ - תהילות כד | דודו פלמה

מאת: דודו פלמה ת.פרסום: 26/03/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

תשמעו ווידוי. לפני כשמונה שנים אירע לי שחדלתי לקרוא פרוזה. 
 אני זוכר שהייתי באמצע ספר של פול אוסטר ופתאום לא יכולתי יותר. לקחתי ספר אחר של סופר ישראלי, בלי להזכיר שמות, ובעמוד השני התייבשתי. 
לא נורא קורה. 
מאז אני קורא רק שירה ופילוסופיה. 
 עד שלקחתי ליד את "הר אדוני" של ארי דה לוקה, ולא הצלחתי להניח אותו מידי. 

ובכן אחד הספרים, וכנראה גם היחידי, המרגשים ביותר שקראתי בשנים האחרונות, היה "הר אדוני" של ארי דה לוקה. 142 עמודים של שירת תהילה לאדם הפשוט, שירה אנושית פשוטה ומרגשת. 
סיפור על אהבה בעיר נפולי, בין ילד בן 13 ובין ילדה בת גילו, אך מנוסה, שכבר מכירה את ה"גועל של החיים". שם הספר לקוח מפרק כד פסוק ג` בספר תהילים.

אֶרי דה לוקה נולד בנאפולי בשנת 1950, ובגיל 18 עזב אותה. בין השאר עבד כסבל, פועל במפעל "פיאט", נהג משאית, פועל בניין. בצעירותו היה פעיל פוליטי, קומוניסט בהשקפתו, שהפגין ונעצר לא אחת. הוא למד בעצמו על יהדות, ועסק בתרגום חלקים מהתנ"ך לאיטלקית. הוא סיפר כי בחר בתנ"ך כספר המשקף את המורשת שלו.

ספרו הראשון "לא עכשיו, לא כאן" יצא לאור כשהיה בן 40. מאז הוסיף וכתב כ- 17 ספרים נוספים. גם כשארי דה לוקה כבר זכה לביסוס כלכלי ולמעמד מוערך מאוד כסופר, הוא הקפיד להמשיך ולגעת בנקודות כואבות בחיים. למשל, הוא התנדב לנהוג בשיירות של אספקה הומניטארית לבוסניה, לדבריו: "כי הייתה שוב מלחמה קרוב אלינו, באירופה, וזה המעט שיכולתי לעשות."

***
כמה שורות של שירה מהספר:
 "השמש טובה למי ששוכב ומקבל אותה במנוחה. בשביל מי שנושא אותה על גבו מאור ראשון ועד ערב השמש היא שק פחמים" (עמוד 30)
 "הוא אומר שכל העיניים זקוקות לדמעות כדי לראות" (עמוד 35)
 על דון ליבריו שנוגע לנערים בבולבולים: "אנשים יודעים אבל מתעסקים בעיניים שלהם, וחוץ מזה דון ליבוריו עושה מעשים טובים, הוא שילם תמורת שמלת הכלולות של יתומה בלי נדוניה. וחוץ מזה, האנשים אומרים שאף-אחד אף-פעם לא מת מזה. `כשזה הרגל מגונה, זה לא חטא` זה פסק הדין" (עמוד 36).
 על הפעם הראשונה שלו עם מריה: "אחר כך מריה כבר לא מביטה ביד שלה, היא מביטה בי שמביט בה, ולאט לאט מגיע חיוך לפנים שלה, וכשאני רואה אותו, באות מהלומות בתחתית המעיים, בא שיעול בתוך הבשר שלי, זריקת בומראן שבורחת לה מתוך היד ומרוקנת אותי" (עמוד 37)
----------------------------------------
 זריקת בומראן הספר הזה שעשה בי הרבה אוי