השגחה פרטית - תהילות מ"א | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור - דודו פלמה ת.פרסום: 18/04/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 

ב אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל; בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה.
ג יְהוָה יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ יאשר (וְאֻשַּׁר) בָּאָרֶץ; וְאַל תִּתְּנֵהוּ  בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו.
-------------------
יד בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם: אָמֵן וְאָמֵן.

*****

הגישה העממית גורסת שאלוהים משגיח על הפרט. כלומר שומר עליו מכל רע ונוצר אותו. הגישה העממית גורסת שמשמעותה של השגחה כללית היא שאלוהים משגיח על העולם ודואג לסדר הטוב בו. התהילה הזאת בהחלט מבקשת שכך יהיו פני הדברים. שאלוהים ישגיח בקיומו של בעל המזמור וינצור אותו מכל רע. 
 והכי רחוק שהולך בעל המזמור בניסיון שלו להכליל את האל הפרטי, מתמצה בכך שהוא מסיים את המזמור בציון העובדה שהאל האישי איננו שייך רק לפרט היהודי אלא לכל עם ישראל מהעולם ועד העולם. 

אם נתבונן היטב נבחין עד מהרה ששלושת הדתות המונותאיסטיות הופכות, כאשר הן תובעות בעלות על האל ברמת הפרט וברמת הכלל הכולל את כל המאמינים השייכים לקבוצה, לשלוש דתות מונופוליסטיות המוכנות לשחוט את מאמיני האל האחד שאינם שייכים לקבוצתם. 

ולכן אני מעדיף תמיד, גם ביום רע, את תפיסתו של הרמב"ם הגורסת שהשגחה פרטית היא השגחת הפרט באלוהיו. יתכן שאפשר לראות את הגישה הזאת גם אצל ר` יהודה הלוי שכותב בפיוט הנהדר שלו "יה, אנא אמצאך" דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, / בְּכָל-לִבִּי קְרָאתִיךָ, וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – / לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ.

והשגחה כללית אצל הרמב"ם פירושה איננו שאלוהים הוא שוטר התנועה המסדר את הדברים בעולם, אלא שאני מוצא אותו דווקא בעולם בכל מורכבותו הקשה. בעולם על כל זוועותיו. שאלוהים הוא העולם וכל מה שנורא לי בו ובלתי מובן לי. 

ואת המסע הקטן הזה בין השגחה פרטית להשגחה כללית בחרתי לסיים בשירו של יהודה עמיחי "גורל אלוהים"

גורל אלוהים / יהודה עמיחי
גורל אלוהים
הוא עכשיו כגורל
עצים ואבנים, שמש וירח,
שהפסיקו להאמין בהם
כשהחלו להאמין בו.

אבל הוא מוכרח להישאר עמנו,
לפחות כעצים, לפחות כאבנים,
 וכשמש וכירח וכוכבים.