המצב האידיאלי - תהלים ס"ח |מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה, התמונה ויקיפדיה, מנשה קדישמן התרוממות 1976 ת.פרסום: 25/05/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

נראה לי שבמזמור זה מפנטז המשורר על מציאות מושלמת, לעומת המציאות הקודרת בהווה. הוא מייחל לחברה שבה הצדיקים יהיו מרוצים ולא נתונים לדיכוי של הרשעים (תיאור מצב שחוזר על עצמו בעשרות מזמורים בתהלים).

אלהים מכונה "אבי יתומים ודיין אלמנות", כינוי יחידאי במקרא. הוא משמש תחליף אב ליתומים והוא מגן על אלמנות שבגלל חולשתן, נטו דיינים לפסוק לרעתן. אבל המשמעות הרחבה של הכינוי הוא שאלהים יגן בעצמו על החלשים בחברה. אמנם הצו לדאוג להם מופיע פעמים רבות בתורה, אבל בפועל השכבות החזקות לא מילאו אחריו.

המשורר מתגעגע לימיו הראשונים של העם, בהם ניתנה התורה שדואגת לגר, ליתום ולאלמנה. אלהים קבע את משכנו הסופי בהר הבית, בקרב עם ישראל. בגלל זיקתו המיוחדת לעם ישראל, מייחל המשורר שאלהים ישמיד את הרשעים בחברה, שהם אויביו כי הם אויבי הצדיקים המדוכאים על ידם.

בחברה המיוחלת, שבה הצדיקים ישגשגו ולרשעים לא תהיה תקומה, תשרור אחדות בין כל שבטי העם. אנשים יהיו מאושרים ויערכו תהלוכות הודיה לאלהים, עם מקהלות של גברים ולהקות מחול של נשים מתופפות. (בעיתות שמחה כמו לאחר קריעת ים סוף ונצחון דוד על גולית, יצאו נשים בתופים ובמחולות).

אלהים גם יבוא חשבון עם עמים אויבים של עם ישראל ובסופו של דבר גם הם ישלחו לירושלים משלחות הודייה לאלהים. חזון זה של המשורר מזכיר את חזון אחרית הימים של ישעיהו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה` בראש ההרים ...ונהרו אליו על הגויים" – ב, ב.

האוטופיה שהמשורר מתאר במזמור זה, עומדת בניגוד למציאות הקיומית הקודרת, שמוצאת את ביטויה בניסוחים שונים, במזמורים רבים בספר תהלים.