יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת - תהילים ק"י | אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר, ציור ועיבוד תמונה יונה ארזי ת.פרסום: 24/07/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

רבות מן התפילות בסידור התפילה היהודי, נסמכות על פסוקים מתהלים. תפילות לגאולה, לשפע, לניצחונות, לרפואה ועוד.

תפילת "אב הרחמים" היא תפילה לאלוהים לנקום בגויים. זאת תפילה שנכתבה לאחר גזירות תתנ"ו (1096) והפרעות ביהודי גרמניה בעת מסעות הצלב. היא נאמרת לאחר קריאת התורה בשבת.

התפילה היא מִקבץ של פסוקים שונים העוסקים בנקמת ה` בגויים. והיא מסתיימת בשני פסוקים ממזמור קי:
יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת 
מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה. 
מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה 
עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ.

הפסוק הראשון הוא תיאור פלסטי קשה של הנקמה בגויים. הפסוק השני מתאר את מחנה ישראל החוזר מן המלחמה, שותה בנחת ממי הנחל בדרך וזוקף את ראשו.

תפילות לנקם ליוו את דורות הקיום היהודי בגולה, ושיאן בשואה. דורות רבים חלפו מאז נכתבה תפילת "אב הרחמים", נהרות של דם יהודי נשפכו, עד שהעם היהודי הבין, ברובו, שהפתרון אינו תפילות – לא לגאולה ולא לנקם, אלא פתרון לאומי ציוני אקטיבי, של עם הנוטל את האחריות על קיומו ועל עתידו, פועל בהיסטוריה וגואל את עצמו; פתרון של עליה בחומה לארץ ישראל, הקמת מדינה יהודית ריבונית, שלהּ צבא הגנה חזק המגן על קיומה ועל חיי אזרחיה.