עקרת הבית - תהילים קי"ג | עופר בורין

מאת: עופר בורין התמונה 123rf ת.פרסום: 27/07/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מזמור קצר שנראה תמים, לבד מהפסוק האחרון.
חלק ראשון – שיר הלל "סטנדרטי" לאלוהים:
א) הַלְלוּ יָהּ:
הַלְלוּ, עַבְדֵי יְהוָה; הַלְלוּ, אֶת שֵׁם יְהוָה.
ב) יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ  מֵעַתָּה, וְעַד עוֹלָם.
ג) מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל, שֵׁם יְהוָה.
ד) רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְהוָה; עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ.
ה) מִי, כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת.
ו) הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

חלק שני – אלוהים עוזר לעניים. 
ז) מְקִימִי מֵעָפָר דָּל; מֵאַשְׁפֹּת, יָרִים אֶבְיוֹן.
ח) לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים; עִם, נְדִיבֵי עַמּוֹ.

ואז, לסיום, אלוהים פונה לענייני הבית:
ט) מוֹשִׁיבִי, עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה:
הַלְלוּ יָהּ.

הפתעה – האישה מושבת על ידי אלוהים בבית, להיות עקרת הבית, ולהיות שמחה בהיותה אם.

קראתי פירושי חז"ל למיניהם.
חלקם מפרשים את "עקרת הבית" כעם ישראל שאלוהים מושיב אותו בציון ואז הוא שמח ומתפתח.
חלקם מדברים על "עקרת הבית" כאישה עקרה שיושבת בבית כסוג של הגנה מהחברה שלא אוהבת נשים עקרות, עד שאלוהים משנה את מצבה ואז היא מפסיקה להיות עקרה, מביאה ילדים לעולם והופכת להיות שמחה.
הפירוש של האישה העקרה מזכיר מאוד את "תעלולי" הרחם של שרה אימנו, רחל אימנו, אשת מנוח אם שמשון, חנה אם שמואל ועוד (בטוח שכחתי מישהיא).

אבל היום, במאה ה -21, עושים אנשים בפסוק זה ואחרים, שימוש לרעה.
שימוש המסביר שמקום האישה הוא בבית. ייעודה הוא להיות עקרת בית ואם הילדים.
שמעתי אף פירוש של "ידוען", שהכוונה היא שעקרת הבית היא עיקר הבית ולכן בוודאי שמקומה בבית.
אין בעיני פסול כלל ועיקר בתפקידים אלה, אבל לא ייתכן שהם ישמשו מנהיגי ציבור לדיכוי ואפליה של נשים.
אגב - "עקרת" מופיעה בתנ"ך בצורה הזו רק פעם אחת, בפרק שלנו.

שורש הרע של התפיסה הזו טמון ביציאה מגן עדן, עת נדונה חווה לעונש כפול – בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך כי הוא ימשול בך.

לא לא לא ולא.