מזמור גיאומטרי - תהלים קי"ג | מיכאל פדידה

מאת: מיכאל התמונה 123 RF ת.פרסום: 27/07/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

פרק הלל לאלהים העושה שימוש בצורות גיאומטריות ישתמש מן הסתם בצורות הרמוניות: קוים ישרים וצורות מעגליות. ואכן כך הדבר במזמור שלנו, שהינו שיר הלל מובהק: השורש הלל מופיע בו ארבע פעמים . הפרק מתחיל ומסתיים בצווי "הללויה".

פסוק ב` : "יהי שם ה` מבורך מעתה ועד עולם" רומז לקו ישר של הזמן האין סופי.

פסוק ג`: "ממזרח שמש עד מבואו, מהולל שם ה` " ניתן לתיאור גיאומטרי על ידי חצי מעגל או קו ישר של הקוטר.

פסוקים ה` – ו` : "...המגביהי לשבת, המשפילי לראות" מתאר קו אנכי. גם פסוק ז`: "מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון" – ניתן לסימון גרפי בקו אנכי. (אלהים כביכול מנמיך את מבטו ומתקרב לבני אדם, רואה את מצוקותיהם ומרים אותם מבור האפילה).

אלהים משנה גורלות לטובה. המשורר בחר בשתי דמויות מעונות וכואבות: עני  ואשה עקרה. הענקת עושר לעני וילדים לעקרה מחיים אותם ומוציאה אותם מדיכאון וממעמדם הנמוך בחברה.

המזמור מזכיר את תפילת חנה, שגם הוא מזכיר בין היתר את העני ואת העקרה, שגורלם השתנה לטובה. אבל יש הבדל חשוב בין שני המזמורים. בתפילת חנה אלהים משנה גורלות הן לטובה והן לרעה:

"קשת גבורים חתים ונכשלים אזרו חיל.

שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו, עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה.

ה` ממית ומחיה, מוריד שאול ויעל.

ה` מוריש ומעשיר, משפיל אף מרומם".

חנה זכתה בבן לאחר תקופת עקרות מייאשת, אך היא איבדה אותו במו ידיה, כאשר נדרה שהבן שייולד לה יוקדש למשכן. לכן היא הבינה שהגורל האנושי משתנה הן לטובה והן לרעה. לעומת זאת, המזמור שלנו, שאמור להיות שיר הלל לאל, מציג רק את האל הטוב המשנה גורלות רק לטובה.