שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי: - תהילים קט"ז| רונית אופיר

מאת: כתיבה וציור רונית אופיר ת.פרסום: 01/08/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ו   שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְהוָה; דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ.

ז   שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי: כִּי יְהוָה גָּמַל עָלָיְכִי.
ח  כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי, מִמָּוֶת: אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה; אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי.
ט  אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי יְהוָה בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים.

על פניו נדמה כי מדובר בתחנון להצלה מצרה, לגמול הולם או למנוחה נכונה  בשעה שמזהים אותות מוות - "אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי-מָוֶת"(תה` קטז). אסתכן ואוסיף פה מבט תם על החיים כהווייתם ל-"שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי: כִּי-יְהוָה גָּמַל עָלָיְכִי" (שם). בתוך המילה המשונה `מנוחיכי` יש מנוחה אבל יחד איתה במשולב חיים וחיוך. ניתן אמנם לקרוא זאת כתחינה לישועה ו/או לגמול ופיצוי על "צָרָה וְיָגוֹן" ו/או כרצון לנוח כבר. אך אפשר וגם כדאי למצוא טעם וחיוך ומנוחה בחיים עצמם. החיים הם הגמול. מנוחיכי מתחרזת עם חייכי. חי נפשי. נפש זה גוף חי שדם זורם בעורקיו. המזמור הוא לנפש החיה הנושמת, המלבבת, החפצת-חיים.

"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ סְדֹם אֶל אַבְרָם: תֶּן-לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ ". (בראשית יד, כא)

 ובמדרש תנחומא (שובי נפשי למנוחיכי, תהילים קטז):

אמר רבי יצחק: הייתה נפשו של משה מפרכסת לצאת ממנו, והיה מסיח עמה, אמר לה: נפשי, מה תאמרי, שבקש מלאך המות לשלוט בך?

אמרה לו, לא יעשה, כי הקדוש ברוך הוא הבטיחני שלא ימסרני בידו.

אמר לה: ותאמרי שראית אותם בוכים ובכית עימהם.

אמרה לו: כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה (תהל` קטז ח).

אמר לה: ותאמרי שבקשו לדחות אותך בגיהינום.

אמרה לו: את רגלי מדחי (שם).

אמר לה: ולהיכן את עתידה לילך?

אמרה לו: אתהלך לפני ה` בארצות החיים (שם ט).

כששמע ממנה כך, אמר לה משה: שובי נפשי למנוחיכי (שם ז).

 בשירת ר` יהודה הלוי מתנוצצת פנינה שירית:

שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי / כִּי יְיָ גָּמַל עָלָיְכִי!

יְקָרָה מִיְּקָר יוֹצְרֵךְ לְקוּחָה, / קוּמִי, כִּי לֹא זֹאת הַמְּנוּחָה!

הָאֹרַח רַב, קְחִי לָךְ אֲרוּחָה – / עֵת לַעֲשׂוֹת חֵפֶץ עוֹשָׂיְכִי! 

הִנֵּה אֲנִי תוֹשָׁב כְּכָל‑אֲבוֹתָי / וּכְצֵל עוֹבֵר יֶתֶר שְׁנוֹתָי –

אִם לֹא עַכְשָׁו, אִמְרִי, מָתַי / תִּפְדִּי מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי! 

וְאִם תִּהְיִי יוֹצְרֵךְ דּוֹרֶשֶׁת / וּמִטֻּמְאָתֵךְ מִתְקַדֶּשֶׁת –

קִרְבִי, אַל תִּירְאִי מִגֶּשֶׁת / וְיַקְרִיבוּךְ אֵלָיו מַעֲשָׂיְכִי! 

דּוֹרֶכֶת עֹז, רְאִי עוֹלָמֵךְ / ואַל יַבְטִיחוּךְ שִׁקְרֵי חֲלוֹמֵךְ

קָצַר יוֹמֵךְ וְרָחַק מְקוֹמֵךְ – / דְּעִי מַה תֹּאמְרִי לַאֲדֹנָיְכִי!

הֲלַחַזוֹת בְּנֹעַם אֲדֹנָי צָמִית / וּלְשָׁרֵת פָּנָיו עוֹלָמִית? /

שׁוּבִי שׁוּבִי, הַשּׁוּלַמִּית, / אֶל בֵּית אָבִיךְ כִּנְעוּרָיְכִי!

המעשה (בבחינת מעשיך יקרבוך), החרות והחיוך הם תנאי הפתיחה לחיים של טעם. ובאמת איזו קרבה יפה יש בין חייכי לחיי. אפשר שהתהילה כאן קשורה     למשובת הנפש = אהבת נפש = אהבת החיים. הנודרים עבדי השם (הפנאטים) עסוקים במוות "יָקָר בְּעֵינֵי יְהוָה הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו" (תהילים קטז, ט"ו) אבל בעיני אוהבי השם אוהבי החיים, שׁוּבִי נַפְשִׁי זה במובן משובת-הנפש כי החיים שווים ומשובבי נפש. בואו נשוב אליהם שוב ושוב: שׁוּבִי שׁוּבִי, הַשּׁוּלַמִּית... משובה הולכת טוב עם תקווה.

שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת... כִּי עוֹד נַפְשִׁי דְרוֹר שׁוֹאֶפֶת...  רומז לנו המשורר שאול טשרניחובסקי (ואולי בכלל הנפש היא המכותבת כאן...)

 נתן אלתרמן בשירו `שיר משמר` פונה לבתו ואומר:

שמרי נפשך כוחך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך...

 בספרו של עמוס עוז אותו הים - רומן מיוחד במינו הכתוב כשירה – מופיע שיר שנקרא `אייל`. בכמה קטעים בספר יש לסופר עניין עם דוד המלך ועם `תהילים`.

בשיר `אייל` הוא מתכתב הן עם ספר תהילים (פרקים: מב, קטז, קכד...) והן עם שירת יהודה הלוי. הביטוי האניגמטי `שובי נפשי למנוחיכי` מופיע גם כאן ברומן `אותו הים`: "שובי נפשי למנוחיכי, היכן מנוחיכי? חייכי נפשי".

 כאייל תערוג על אפיקי מים כן נפשי / ושני ברושים כהים נעים משם לשם

בכמו דבקות שקטה. / כמים לים עברו עליה המים הזדונים: עברו חלפו ואינם.

שובי נפשי למנוחייכי. היכן מנוחייכי? חייכי נפשי:

לאן תשוב, לאן כאייל תערוג? / שריקת קומקום. קפה.

ואם יחשך האור אשר בקרבך / מה רב יהיה החושך.

זבוב לכוד בין השמשה לרשת. / הבית ריק. מרבד. חתול צנוף.

מתי אבוא? מתי איראה? חשך האור. / אייל היה במים וחלף.

 השיר אייל הוא גם השיר שפותח את האלבום המוזיקלי-ספרותי אותו הים

(שהוצאתי לאור בשנת 2009) המבוסס על הספר של עמוס עוז ובו 16 קטעים נבחרים מולחנים שמוגשים בקריאה שירה ונגינה.

מוזיקה: רמי הראל (לחנים, עיבודים, פסנתר, קלידים ושירה)

שירה: רונית אופיר

קריאה: עמוס עוז

 בקרוב תצא מהדורה אודיו-ויזואלית אמנותית של כל שירי האלבום `אותו הים`, בביצועי ובעריכתי. `אייל` (שובי נפשי) הוא קטע הוידיאו הראשון (טרי טרי...) בסדרה ולכבוד לימוד פרק קטז אני מצרפת את הקישור ליוטיוב.

 עריכה אמנותית ועיצוב תמונות: רונית אופיר / וידיאו: תמיר אברהם
https://www.youtube.com/watch?v=8KdKTC2HLhg&feature=youtu.be