ראש קטן - תהלים קל"א | מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה, התמונה: פרנץ קליין ת.פרסום: 22/08/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בפרק קצר מצייר משורר תהלים את הדמות האידיאלית בעיניו. הדמות מאופיינת בשתי תכונות: ענווה ופסיביות. התכונה השנייה: הפסיביות היא בעצם התכונה המגדירה אותו. הפסיביות היא כה מוחלטת שבעליה מדומים לתינוק שלא מזמן נגמל משדי אמו ועדיין מתקשה להיפרד מהתלות באם. הוא אינו מעלה כלל על דעתו ליזום משהו מקורי או לשאוף להגשים מטרות גדולות.

שתי תכונות אלה מבחינות אותו מהרשע שהוא גאוותן שחוטא בהיבריס ובפעילות אקטיבית להרע.

הדמות האידיאלית במזמור עולה בקנה אחד עם דמות הצדיק ברוב מזמורי תהלים. הצדיק סובל מפעולות הרשעים, אך הוא אינו מנסה להשיב מלחמה שערה או להתאגד עם אחרים כדי לשנות את פני החברה. המפלט הראשון  והאחרון שלו הוא פנייה לאלהים שיציל אותו וילחם את מלחמתו ברשעים. יתר על כן, הוא מצפה שגם אחרים יהיו פסיביים כמוהו וייחלו לישועת אלהים כאיסטרטגיה העיקרית של מלחמה ברוע: "יחל ישראל אל ה` מעתה ועד עולם". לכן לא יפלא שבמשך הדורות אנשים מן השורה יכלו להזהות עם הדמות הפסיבית והמיוסרת הזאת.

ניתן  לומר שהמלך האידיאלי בספר דברים מתאים לדמות האידיאלית במזמור שלנו. מוטלות עליו מגבלות שונות (לא להרבות סוסים, נשים וזהב וכסף) ועליו להגות יום יום בתורה, "לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה" – פרק י"ז. 

נראה לי ששני מנהיגים מקראיים גדולים אינם תואמים את הדמות האידיאלית הנ"ל. משה היה העניו באדם אבל הוא שאף לגדולות: הוצאת עם ישראל מעבדות ועיצובו לעם שיחיה על פי מצוות התורה.

קשה להגיד על דוד שהוא היה עניו. אמנם פה ושם הוא פעל כאחד העם כמו כאשר הוא כרכר בהעברת הארון לעיר דוד. כזכור  הוא הצדיק את התנהגותו לנוכח הביקורת של מיכל ואמר: "והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה". אבל בדרך כלל הוא לא נמנע מהתפארות (כמו לפני הקרב עם גולית) ואף נהנה מהסלוגן של הנשים: "היכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו". אבל דוקא משום כך הוא העז לחשוב על מטרות גדולות, כמו ההשתוקקות שלו להילחם בגולית וכינון מלכותו לאחר מות שאול. (ראו הערה).

שני המנהיגים האלה היו מנהיגים כריזמטיים, אבל הענווה של משה והדרישות הגדולות שהוא דרש מעצמו הגנו על היושרה שלו ולכן לא חטא כמו דוד (שלא סבל מענות יתר) בחטאים  כה כבדים בפרשת בת שבע ואוריה החתי.

הערה

שאול "נחבא אל הכלים" בעוד שעל דוד מסופר לפני הקרב עם גולית: "ויטוש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה". כאן רצה הכתוב אולי לרמוז שדוד היה רחוק מענותנות.