נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר - תהילים קל"ו | אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר התמונה פוטוסרצ' Artist:"Soupstock ת.פרסום: 29/08/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מזמור קלו דומה מאוד במסריו, בדוגמאות שהוא נותן ולעתים ממש במילותיו, למזמור קלה. שניהם מזמורי תהילת האלוהים, על נפלאות הטבע ועל נסיו בהיסטוריה של עם ישראל, ובעיקר ביציאת מצרים, המסע לא"י, כיבושה וההתנחלות בה.

ההבדל בין המזמורים הוא בעיקר רטורי – כאן מדובר בשיר למקהלה. סולן שר את חלקו הראשון של כל פסוק, והמקהלה כולה חוזרת על הפזמון החוזר: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. ואולי כמו בבתי הכנסת של עדות המזרח, מתקיים סבב בין המשתתפים, שבו כל מתפלל בתורו קורא את הפסוק שלו, וכל הקהל משיב: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

בסוף המזמור, אחרי העיסוק בתולדות עם ישראל, מופיע פסוק אוניברסלי מעניין: 
נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר
כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

באמת?! אין רעב בעולם? הרי בכל ההיסטוריה האנושית וגם בימינו יש המוני רעבים בעולם. איך מתיישב הפסוק עם המציאות?

אלוהים נשגב מבינתנו, וכנראה שאין טעם לנסות ולהבינו. אך מצד שני, אל לנו לסמוך עליו. עלינו לראות בנו, בבני האדם, בחברה האנושית, כמי שנושאים במלוא האחריות על העולם. לא להודות לאל שנֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, אלא להילחם בעצמנו בעוני, במחסור וברעב.

וכאשר נגיע למצב האוטופי שבו אכן, יהיה לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, בזכות המדיניות האנושית, נוכל להודות לאלוהים, שנֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, בלב שלם.