תהילה אידיאלית - תהילים קמ״ה | מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה ת.פרסום: 11/09/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין


למזמור שני מאפיינים. ראשית, הוא אוניברסאלי ומתייחס לכל אדם ולא רק לישראל: "טוב ה` לכל... להודיע לבני האדם גבורותיו...ויברך כל בשר שם קודשו". (מזמור ק"ד דומה לו בתכונה זו: "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב"). מזמור זה נאמר בשחרית ובתפילת מנחה, אך כדי לקשרו לעם ישראל, הוסיפו לו את הפסוק מתהלים קמ"ד, 15: "אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה` אלוהיו".
שנית, מציג המזמור תמונת עולם אידיאלית, שבה אלהים מספק פרנסה לכל ברואיו, תומך בחלשים ("נופלים" ו"כפופים") ומשמיד את כל הרשעים. תמונת עולם זו עומדת בניגוד לזו שמוצגת בעשרות מזמורים בתהלים בהם הרשעים משגשגים ורודפים עד דכא את הצדיקים ואת העניים.
במזמור הזה הכל בסדר ואלהים עושה את רצון הצדיקים ומושיע אותם ("רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם"). משום כך אין רמז לתלונה או לפקפוק בהנהגת העולם הצודק של אלהים, שמוצאים את ביטויים במזמורים אחרים בתהלים.
לכן לא יפלא שזהו המזמור היחיד בתהלים שבכותרת ובמשפט הסיום שלו מופיעה המילה "תהילה". שיר שמכריז על עצמו שהוא שיר שבח ותהילה לאל אינו נותן ביטוי לפקפוקים ביחס לתוקף של תורת הגמול המקראית. (יש להוסיף שמזמור זה נמנה עם עשרות מזמורים בתהלים שהינם שירי הללויה ותודה לאלהים).
הערות
1. בנוסף להופעת המילה תהילה פעמיים במזמור, נזכר הפועל להלל ("ואהללה שמך") ושם תואר "מהולל". יש פעלים נרדפים דומים לפועל להלל (או שמות עצם שנגזרים מפעלים אלה): ""ארוממך", "ישבח מעשיך". כמו כן, נזכרים הפעלים לברך ולהודות. המילה "כבוד [ה`] מופיעה שלוש פעמים.
2. שם הספר "תהלים" נגזר מהמילה תהילה. אומנם פרקים רבים בתהלים הם שירי תהילה, ברכה ותודה לאלהים. אבל שם זה לא רומז להרבה פרקים בתהלים שנושאם הוא תלונה ותסכול מהרשע ששורר בעולם והסבל הלא מוצדק שהוא מנת חלקם של הצדיקים.