תהלים קמז: הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב - אורי הייטנר

מאת: אורי הייטנר ת.פרסום: 13/09/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

 

מזמור קמז הוא מזמור תהילה לה`.

על מה מהלל המזמור את האלוהים?

במקרה זה, התהילה היא כוללת כל, ומתחלקת לשלושה מישורים במעין תפזורת הזרועה לאורך פסוקי המזמור.

מישור אחד הוא קוסמי – ניהול איתני הטבע.
כך הוא למשל פסוק ח:
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים
הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר
הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר.

וכן גם פסוק ד:
מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים
לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.

מישור שני הוא לאומי, גאולת ישראל והגנתה.
למשל פסוק ב:
בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה
נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס.

וכן,הפסוקים יב-יג, המוכרים בזכות לחנו של אביהו מדינה:
שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְהוָה
הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן.
כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ
בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ.

מעניין הקשר בין ביטחון ורווחה. חיזוק בריחי השערים, המקנה ביטחון, מאפשר את ברכת הילדים, שאותם ניתן לגדל ולחנך בשובה ונחת.

מישור שלישי הוא אישי, ההשגחה הפרטית של האלוהים על האדם הבודד.
כך פסוק ג:
הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב
וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם.

אני מוצא חיבור בין פסוק זה לשירו של אהוד בנאי "מהרי נא" ("הילד בן שלושים"), ואולי הוא נכתב בהשראתו.

בשירו של אהוד בנאי, פונה המספר לאמו:
מהרי נא והניחי על לִבִּי תחבושת.

היהדות מתייחסת להורים כאל סוג של אלוהים, בהיותם יוצרי האדם. לא בכדי, הדיבר "כבד את אביך ואת אמך" נמנה על המצוות שבין אדם למקום.

בנאי משתמש במילות התהילה לאלוהים, בציפיה להשגחה פרטית של אמו, בצר לו, גם כאשר הוא כבר בן שלושים.

https://www.youtube.com/watch?v=ZsrltM-L_7o