סידור ותהלים  - תהילים קמ"ט | מיכאל פדידה

מאת: מיכאל פדידה, הסידור של הבעל שם טוב. ויקיפדיה ת.פרסום: 17/09/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

עשרות פרקים מתהלים נכנסו לסידור התפילה, מהם רבים שנאמרים יום יום (פסוקי דזמרא) ואחרים שנכנסו להלל שנאמר בראש חודש ובשלושת הרגלים. נשאלת השאלה האם יש מכנה משותף לפרקים האלה, שמבדיל אותם מפרקים אחרים בתהלים? 

כדי לענות לשאלה זו יש להיזקק לסיווג של פרקי הספר, שמקובל במחקר. ניתן לסווג את רוב פרקי הספר לשתי קבוצות גדולות. הקבוצה הראשונה היא פרקי הלל ושבח לאלהים על  שברא עולם נפלא שיש בו חוקיות, על הנסים שעשה לעם ישראל ביציאת מצרים ובהנחלת הארץ לעם ישראל, על ההנהגה הצודקת של העולם על ידיו ועל  הטובות שהוא מרעיף על עם ישראל ועל האנושות כולה (כמו דאגה לפרנסה ולמזון). אם הייתי צריך לבחור פרק שמיטיב לייצג קבוצה זו הייתי בוחר את פרק קמ"ה.

הקבוצה השניה, שנותנת יחוד לספר תהלים ושבגללה רבים מצאו נחמה בו, היא הפרקים הרבים שבהם המשורר הצדיק מתלונן שהוא או עם ישראל סובלים מידי רשעים, בניגוד לתורת הגמול המקראית. בפרקים אלה עולה במלוא חריפותה בעיית "רשע וטוב לו צדיק ורע לו". לעתים הבעיה כה מטרידה את המשורר שהוא אפילו שוקל ברגעי חולשה לחצות את הקווים ולעבור למחנה של הרשעים. (בפרק י"ד מובא משפט כפירה בשם הרשע: "אמר נבל בלבו אין אלהים" – 1). פרק ע"ג מייצג כראוי את הקבוצה הזו.

התשובה לשאלה שהוצגה בתחילת הרשימה היא חיובית מאוד. מסתבר שכמעט כל הפרקים הרבים שנכנסו לסידור התפילה משתייכים לקבוצה הראשונה.

קבוצת הפרקים השנייה לא נכנסה פורמלית לסידור, אבל שלומי אמוני ישראל וגם נוצרים פנו לפרקים אלה וקראו אותם ואף נעזרו בהם לשאת תפילה אישית. פרקים אלה נתנו ביטוי למצוקות שלהם, אך גם שאבו מהם נחמה ותקוה, כי ברובם נושבת אמונה אופטימית שאלהים יתערב ויושיע את הסובלים.

הערה

על החלוקות המקובלות של ספר תהלים לקבוצות תוכן, ראו הערך תהילים באנציקלופדיה המקראית.