כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ: הַלְלוּ יָהּ. - תהילות ק"ן |דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 18/09/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

הַלְלוּ יָהּ:
הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ; הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ.

אמר ר` סימון: "בשעה שבא הקב"ה לברוא את אדם הראשון, נעשו מלאכי השרת כיתים כיתים, וחבורות חבורות,

מהם אומרים אל יברא, ומהם אומרים יברא, 

זהו שכתוב (תהילים פה) `חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו`, חסד אומר יברא, שהוא גומל חסדים, ואמת אומר אל יברא שכולו שקרים, צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שלום אומר אל יברא שכולו קטטה. 
מה עשה הקב"ה?נטל אמת והשליכו לארץ זהו שכתוב (דניאל ח): `ותשלך אמת ארצה`. אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבון העולמים מה אתה מבזה אימרה שלך: `תעלה אמת מן הארץ`, זהו שכתוב (תהלים פה) `אמת מארץ תצמח`. אמרו עד שמלאכי השרת מדיינין אלו עם אלו ומתעסקין אלו עם אלו בראו הקב"ה, אמר להן מה אתם מדיינין כבר נעשה אדם.

תם ונשלם לו ספר התהילות. 
התחלנו באַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים; וסיימנו בכֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ: הַלְלוּ יָהּ. ספר התהילות מתחיל באדם, באשרי האיש, ומסיים בכל הנשמה תהלל יה. וכאילו בסיום, נמתח קו בלתי ניראה בין אדם לבין יה. 
אם נתבונן היטב אל תוך עצמנו נגלה שלעיתים ידענו בו בספר כאב, ולעיתים פליאה. לעיתים הוא היה קטנוני ומתחשבן ולעיתים מעורר השתאות. 

יצאנו מתוכו כשאנחנו יודעים יותר, אם לא על דוד המלך אז על עצמנו. 
מי ומה היינו כאשר חלפנו בו ונגענו בשאלות הקיומיות שהוא מעורר. 
ויותר משעמדנו על מהות האל, נגענו לרגע במהות האדם וברוחו רוח עז. 

את זכות המילה האחרונה על הספר אני משאיר בידיו של כהן. אולי הכהן המודרני הגדול ביותר שהיה קרוב להגדרה נעים זמירות ישראל. שעשה זאת בחן רב ובהומור. וכמו ספר התהילות ידע לחבר בשיריו בין גיא צלמוות לשמי האל. שידע לשיר הללויה לגיבור הראשי של ספר התהילות. זה שגם אחרי שניסו חז"ל בכל מאודם להפכו לצדיק מתחסד, נותר אדם בכל רמ"ח איבריו. בכל מורכבותו הכואבת ורבת הפלאות. לא יותר מכך אבל גם לא פחות. 

הללויה / ליאונרד כהן

שמעתי שדוד הנעים 
אקורד פלאים לאלוהים 
ושאתה שונא תווים ידוע. 
אקורד עגום ומסתורי, 
מינור נופל, מז`ור ממריא, 
ומלך מבולבל שר הללויה. 
הללויה, הללויה, הללויה, הללויה. 

אני זוכר, לפני שנים, 
לחשת לי מה קורה בפנים, 
אבל עכשיו המעבר מנוע. 
ואיך הייתי פעם נע 
בתוך תוכך עם היונה, 
ואיך נשמנו יחד הללויה. 
הללויה, הללויה, הללויה, הללויה. 

וגם אם דבר האל צדק, 
האהבה עזרה לי רק 
לשלוף לפני כל אקדוחן פרוע. 
לא שיר תלונה אני לך שר, 
לא שיר צליין קדוש מואר, 
רק שיר שבור וקר של הללויה. 
הללויה, הללויה, הללויה, הללויה.

תרגם: קובי מידן