אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי  - איוב ל"ח  |מני גל

מאת: מני גל, עיבוד תמונה יונה ת.פרסום: 24/12/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

גם אלוהים, בראשית דבריו לאיוב, מתחמק ממתן תשובה לשאלותיו הקשות אודות עקרונות הגמול האלוהי ואודות טעם החיים האנושיים. הפרק הראשון של תשובת האל לאיוב הוא מצג התפארות של האל במעשי הבריאה ובניהול של כוחות הטבע הגדולים. מתוך הנאום הנמלץ, המנוסח כולו בסגנון שאלות רטוריות, אפשר לגבש כמה מסרים עיקריים, שיש בשם מעין תשובה למצוקתו של איוב:

- אני, אלוהים, מתעסק בכוחות הטבע הגדולים. על כולם אני שולט.

- אתה, איוב, נולדת רק לאחרונה. לא היית שם, בעת הבריאה, ועל כן אין לך מושג מי ברא את העולם וכיצד הוא פועל. אינך מכיר גם את גבולותיו.

- שם, בגבולות העולם המוכר לך, נמצאים אוצרות הגשם, הברד והשלג. שם גובל האור בצל, שם נמצאת ארץ המתים, ואת כל אלה אינך מכיר ואינך יכול להבין.

- לא ראוי שאתה תתקיף אותי בשאלות. אני אשאל אותך, ואתה תנסה לענות, ללא הצלחה, כמובן.

- אני מטפל ברשעים, אבל בדרך שלי. ברצותי, אנער את כנפות הארץ, וכל הרשעים יועפו אל האין.

- יש לי המלחמות שלי, ואת התחמושת אני שומר למלחמות אלה.

- תתפלא, לא כל מה שאני עושה הוא עבור בני האדם, אחרת איך תסביר את הגשמים שאני מוריד על ארצות המדבר?

- כוחות הטבע הגדולים אינם מתווכחים איתי כמוך. הם נשמעים לי ללא התנגדות.

למה ציפה איוב? למה ציפינו אנו? האם הגיוני לצפות, שתשובתו של אלוהים בפרקים המסיימים של הספר תהיה שונה מהותית מהרעיונות שהעלו ארבעת הרעים?

גם מי שמאמין בקיומו של האל, יודע כי הדברים שנכתבו בספר עליו מפי הרעים, ואפילו דברי האל מתוך הסערה, כפי שהם מופיעים בפרקים אלה, אינם אלא ביטוי לתפיסה האנושית שלנו, בני האדם, את האל. אנו, בני האדם, מודעים למגבלות האנושיות לתפוס את סודות היקום ולנסחם במילים מובנות. דמות האל, אשר יצרנו בדמיוננו, מבטאת, בין השאר, את עמידתנו מול הבלתי מובן, הבלתי נתפס, הבלתי מוסבר. לעתים נדמה לי, שאת כל מה שאיננו מצליחים לפענח – אנו אורזים באריזה המסתורית הזאת, לה אנו קוראים `אלוהים`. בתוך האריזה הזאת כלולים גם מרכיבים סותרים. אליהוא, לשם דוגמה, טוען, כי אלוהים אינו מתגלה אל האדם, אלא בחזיון הלילה, או באמצעות הייסורים שהוא מפיל על האדם. אבל רגע לאחר מכן מדבר אלוהים דיבור ישיר אל איוב `מתוך הסערה`.

גם פרק זה, וגם הפרק הבא אחריו, הם קטעי שירה נשגבת, המהללת את פלאי העולם שלנו, ועבור מחבר הספר – כל אותם פלאים נבראו על ידי האל, ומנוהלים על ידיו. ואנו, הרואים באל דמות ספרותית ענקית, יצירת דמיונו של האדם, רשאים ליהנות מתיאור אותם פלאים כמות שהם. תיאורים דומים של כוחות הטבע המופלאים מופיעים בווריאציות שונות בספרות הקדומה של עמים אחרים, כמו אצל הומרוס, והם מדברים אל ליבנו גם כיום. גם אם ישלים האל את תשובתו לאיוב בלי להתמודד עם האתגר הגדול שהציג לו זה, התיאורים הנהדרים האלה של עולמנו הם מטרה בפני עצמה.