איוב בארץ יצורי הפרא - איוב מ' | מני גל

מאת: מני גל התמונה 123 RF ת.פרסום: 26/12/17
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אלוהים נמצא כבר בפרק השלישי של תשובתו המתארכת, ועדיין אין סימן להתייחסות ישירה לשאלותיו הקשות של איוב. אם בפרק הקודם תיאר אלוהים באריכות את נפלאות העולם, על בעלי החיים עתירי התכונות המרשימות כל כך שבו, הנה בפרק הזה הוא מתמקד בשני יצורים ענקיים, שעיקר הרושם שהם יוצרים אצל האדם הוא פחד. שאלת הזיהוי של הבהמות ושל הלוויתן היא משנית. יש המזהים אותם עם ההיפופוטם ועם התמסח, אבל בהחלט אפשרי שמדובר בחיות מיתולוגיות, דוגמת הרהב ונחש הבריח.

מה מנסה אלוהים לומר לאיוב באמצעות תיאור שתי המפלצות האלה? הנה שלוש אפשרויות:

א. ראה, איוב, את אותם בעלי חיים ענקיים ומפחידים, שלך אין שליטה עליהם. כשבריונים כמוהם מסתובבים בשכונה, אתה עוד עושה רוח וצלצולים? אולי טוב יותר אם תעשה קולות של שטיח?

ב. אותן מפלצות נבראו על ידי, ואתה יכול להבין, שכוחי רב מכוחן. הן, החזקות ממך פי כמה, מקבלות את המציאות כפי שהיא, ואינן באות בתביעות כלפי. אז מה אתה רוצה?

ג. גם לו היית חזק כאותן מפלצות, לא היה בכוחך להשפיע על המציאות על ידי השמדת הרשעים. אתה מוזמן לנסות ולעשות את מה שאתה מצפה ממני...

מה שיכול היה אלוהים להוסיף, ולא עשה, משום מה, הם הדברים הבאים:

ד. עולם כל כך מגוון, כמו זה שאני בראתי, מכיל יצורים שונים ורבים, שלהם, לעיתים, צרכים מנוגדים. גם לו רציתי לדאוג לכולם, לא יכולתי להיטיב עם פלוני בלי לפגוע באלמוני. עליך להבין ולקבל זאת.

ה. אתם, בני האדם, אינכם פועלים כמו שאר בעלי החיים, והרבה מהרוע שבעולם הוא רוע שאתם מחוללים איש לרעהו. איני רוצה להתערב בכל דבר ביניכם, גם אם אני יכול לראות כל מעשה ומעשה שלכם.

ו. ראו את בעלי החיים – אין הם פועלים תוך ציפיה לגמול על מעשיהם. תורת הגמול היא רעיון נאיבי שלכם, בני האדם, ולאור מעשי הגדולים, הן כבורא והן כמחולל, אתם לא חושבים, שבראתם לכם אֵל, שדמותו מבוססת על ציפיות לא ריאליות? אני לא כזה!

כסְפּוֹילֶר אוסיף עוד, כי גם הפרק הבא, המסיים את תשובת האל, לא יחדש לאיוב דבר. איוב יצטרך לוותר על משאלתו לקבל מהאל הסבר, מדוע צדיק שכמותו נענש על לא עוול בכפו, כשיש אלוהים בשמים, אֵל היכול לגמול לו, לאיוב, כמעשיו הטובים.