עֵרוֹת - שיר השירים ד' | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 03/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ, אֲחֹתִי כַלָּה; מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן, וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל-בְּשָׂמִים. נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ, כַּלָּה; דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן.  גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם. שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים, עִם פְּרִי מְגָדִים:  כְּפָרִים עִם נְרָדִים. נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר וַאֲהָלוֹת, עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים. מַעְיַן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים; וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן. עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו; יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.

מבעד לדימויים הלחים והמבושמים עולה ניחוח מסעיר של שוויון בין המינים. וחופש גדול לאהוב. הכל מתקיים ברוח של שיתוף גדול והתחלקות שווה במעשה האהבה. אין כאן עליונים ואין כאן תחתונים. יש כאן רגישות גדולה לזולת, והתחשבות גדולה בשותפ/ה. זה כל כך חופשי וסוער ויפה. ומי בכלל צריך יותר מכך. 

 ***

 גם היום יש לנו חיי מין מאוד יפים. הוא מכיר אותי ויודע מה הדרישות שלי וגם אני יודעת בדיוק מה אני רוצה. הוא אף פעם לא דואג רק לעצמו וגם אני תמיד דואגת ליהנות. אם אני מבקשת ממנו לעשות לי משהו, הוא עושה באהבה, והיום כשהילדים כבר לא בבית וזה רק אני והוא, הוא משכיב אותי גם בסלון וזה כיף לא נורמלי. תמיד אמרתי לו, "אדוני, אני לא רוצה כמו מכונת תפירה. אני רוצה עם רגש. אם אתה רוצה רק לגמור ולטרוף, אני הולכת לישון. אתה רוצה? לאט־לאט. בעדינות. אין כזה דבר `בא לי`. אם אתה רוצה, נתחמם ביחד!" אני מתקלחת, לובשת כותונת ותחתונים יפים ואז אנחנו הולכים למיטה ויש משחקי אהבה מקדימים. אני לא מוותרת על זה. אני לא ספק אינטרנט. אני רוצה להתענג! יש בינינו המון הבנה בתחום הזה וזה מאוד חשוב לזוגיות. בעלי ואני שותפים מלאים. הוא מלווה אותי לכל הפעילות החברתית שאני לוקחת בה חלק. מסיע אותי לכל מקום. הוא מפרגן על כל טיפת אהבה והערכה שאני מקבלת ומעריץ אותי, ואני לא גורעת ממנו חום ותשומת לב. אני לא מקפחת אותו. מעולם לא עלה בדעתי לבגוד בו. טוב לנו ביחד ואנחנו מסופקים מכל הכיוונים. (תמר מור סלע, "עֵרוֹת, נשים מדברות מיניות". מונולוגים של נשים, בנות כל הגילים, המשוחחות על המיניות שלהן).

 

***

 

באה מאהבה / יענקל`ה רוטבליט

 

קצב הליכתה 
קמט בשמלתה 
הם שיעידו הם שיגידו 
שדבק בה טעם האהבה 

עשב בשערה 
ושתי עיניה גם מספרות עליה 
שהיא באה מאהבה 

שמץ של מבוכה 
קסם בחיוכה 
הם שיסבירו הם את סודה יסגירו 
שהיא באה מאהבה 

כמה שהיא יפה 
אור על פניה נח 
ורואים עליה 
שהיא באה מאהבה 

ריח 
שדה פורח 
ומשפתיה עולה ובא 
טעם 
רוצה עוד פעם 
לטעום את טעם האהבה.