חלומות, אהבה ופחדים - שיר השירים ג' |עופר בורין

מאת: עופר בורין, Copyright : Валерий Качаев (Follow) ת.פרסום: 03/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בלילה באות כל מיני מחשבות.
בדרך כלל המוח מצליח לפנות את המחשבות ולהירדם.
ואז, כשאנחנו ישנים, מחשבות היום הנסתרות נפתחות כחלום.

בפרק שלפנינו מעידה האישה שמחשבות הלילה שלה הן על אהבת נפש שהיא מחפשת ולא מוצאת:
א) עַל-מִשְׁכָּבִי, בַּלֵּילוֹת, בִּקַּשְׁתִּי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו

ואז מעידה האישה על יציאה לילית לחיפוש אהבת הנפש: 
ב) אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת--אֲבַקְשָׁה, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו
ואני מציע שלא הייתה כאן יציאה לילית אמיתית לחיפוש אהבה בסמטאות העיר החשוכות והמפחידות.
מדובר על חלום.
חלומה של אישה שמחפשת את אהבת הנפש שלה גם ביום, במציאות, וגם בלילה, בחלום.
אהבה לא מושגת ושורפת את נפשה 24 שעות ביממה.

ובחלום מופיעים שומרי העיר.
הם מוצאים את האישה והיא שואלת, הלומת אהבה – ראיתם את אהבת הנפש שלי?
ג) מְצָאוּנִי, הַשֹּׁמְרִים, הַסֹּבְבִים, בָּעִיר: אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, רְאִיתֶם (?)

והם לא ראו.
אבל היא ראתה, לפחות בחלום, את אחד השומרים, או מישהו אחר שעבר שם, כמתאים להיות אהבת הנפש האהובה.
במציאות, הרבה הזדמנויות חולפות על פנינו מבלי שנגיב.
אבל בחלום, כל גדרות המציאות הורדו, והאישה אוחזת באהבת הנפש ומביאה אותה אליה, לחדרה:
ד) כִּמְעַט, שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם, עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; אֲחַזְתִּיו, וְלֹא אַרְפֶּנּוּ--עַד-שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל-בֵּית אִמִּי, וְאֶל-חֶדֶר הוֹרָתִי

וזה לא סתם חדר.
זה חדר בו נולדה האישה.
היא מביאה את אהבת הנפש שלה לחוות ביחד את לידתה.
כי בחלום הכל אפשרי. וגם את הזמן אפשר לעקם.

ובחדר הלידה יש קהל. בנות ירושלים שם. החברות שלה.
והיא מבקשת מהן שלא תעוררנה את האהבה בטרם היא מוכנה.
עדיף להישאר בחלום עם האהבה מלהתעורר בטרם עת למציאות נטולת האהבה
ה) הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת, אוֹ, בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה: אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ.

ולפתע, החלום מתחלף. כמו שריטה בתקליט שמקפיצה את המחט כמה חריצים קדימה, או אחורה.
ומתגלה מראה של מיטה העולה מהמדבר.
מיטה מבושמת, שמורה על-ידי ששים שומרים גיבורים.
ו) מִי זֹאת, עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר, כְּתִימְרוֹת, עָשָׁן: מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה, מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל
ז) הִנֵּה, מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה--שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים, סָבִיב לָהּ: מִגִּבֹּרֵי, יִשְׂרָאֵל

ומפני מה שומרים השומרים?
מפני הפחד שבא בלילה.
בחלום הלילי של האישה מופיעים גברים השומרים על מיטתו של שלמה המלך מפני פחדי הלילה.
איזה חיבור מרתק.
ח) כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב, מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה; אִישׁ חַרְבּוֹ עַל-יְרֵכוֹ, מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת.

-----
יש מי שמשחררת עצמה לחלומות על אהבת נפש
ויש מי ששם על מיטתו שומרים שיגנו עליו מפני פחדי הלילה הבאים בחלומות.

וכולם כולם נמצאים בתוך חלומה של האישה חולת האהבה.