שיר השירים ו' – אל גינת אגוז ירדתי לראות ולרעות, לשיר ולשורר ולחולל - שיר השירים ו' | רונית אופיר

מאת: רונית אופיר, קולאז' רונית אופיר ויונה ארזי ת.פרסום: 07/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

אמר רבי עקיבא: אין כל העולם כדאי כיום שנתן בו שיר-השירים, שכל הכתבים קודש ושיר-השירים קודש-קדשים... מסכת ידיים פ"ג, מ"ה.

אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה, אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי; תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה, מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן, מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת, מֵהַרְרֵי נְמֵרִים (שיר השירים ד`, ח).

"ודע שכל חכמה יש לה זמר מיוחד לה שמתוכו היא נמשכת והולכת... ואמונה יש לה גם כן זמר המיוחד לה.. ולעתיד לבוא... אז תבואו תשורו מראש אמנה, היינו מאמונה עליונה זו, שהיא ראש כל האמונות. וזה תשורו דווקא, היינו תשירו, תשירו את הזמר העליון, הוא שיר השירים". (רבי נחמן מברסלב  `עולם הניגון`)

המפגש הטוב והמטיב בין הפרודים המתגעגעים, שמחת הזיווג בין האוהבים, זכר ונקבה השבים ומתערים זה בזו, קרבת הלבבות הפועמים, רגע החיבור בין שני חלקי הפה - השפתיים - הנקודה בה הרחוקים חוזרים ומתדבקים ונושקים זה לזה - יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ (שם א, ב) כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ (שם ד, ג) – באים לידי ביטוי בשירה. השפתיים הנושקות  הן גם הדובבות וגם השרות, כי השיר מוצאו מהפה, כן גם הדיבור והשפה. החיבור המתוק מסומל בנשיקה. חיבור נכון ומדויק משמעותו חתונה וזה שיר השירים - המיזוג בין האוהבים, בין השרות והשרים, המשוררות והמשוררים... (החוקרים סבורים שמוצאם של הטקסטים ב`שיר השירים` הוא בשירי חתונה כפריים קדומים). הפרשנים המסורתיים בעקבות המדרש אומרים גם שהמפגש המפעים מתקיים בין התורה ללומדיה, בין כנסת ישראל להקב"ה, בין עם ישראל למולדתו.

***

בעולמי שלי שיר-השירים הוא זיכוך של חווית המפגש הנעים בין הקולות המושמעים והנשמעים. מפגש טהור ומענג. "הקשבה יש לתחתון מצד העליון. כל מה שההקשבה תתחדד יותר, כל מה שצינורותיה יתפתחו יותר, כן יהיה אושר יותר גדול. כן ישתפך עונג. שלמות, עדינות וברכה בכל". (הרב קוק, קובץ `א, תתכט)

העולה מן המדבר נפגשת עם היושב בהר הלבנון - `הלובן העליון` - בראש שניר וחרמון... והמפגש בשל, הדדי, רענן ונוטף יופי ונועם, נוזלים, ריחות ובשמים, פריחות, טעמים ומראות, צלילים וקולות. מִי זֹאת, עֹלָה מִן-הַמִּדְבָּר, כְּתִימְרוֹת, עָשָׁן: מְקֻטֶּרֶת מֹר וּלְבוֹנָה (שיה"ש, ג`, ו), יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִנִי אֶת-קוֹלֵךְ: כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב, וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה (שם ב, י"ד), הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים. הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים, אַף-עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה (שם א, טו-ט"ז),  מַעְיַן גַּנִּים, בְּאֵר מַיִם חַיִּים; וְנֹזְלִים, מִן-לְבָנוֹן, עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו; יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ, וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו (שם, ד`, ט"ו-ט"ז). הקולות של יצירי הטבע והאוהבים נשמעים מכל עבר בחגיגה המאושרת הזאת: קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה-זֶה בָּא; מְדַלֵּג, עַל-הֶהָרִים--מְקַפֵּץ, עַל-הַגְּבָעוֹת (שם ב, ח), הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ (שם ב, י"ב) אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק (שם ה, ב), הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ - הַשְׁמִיעִנִי (שם ח, י"ג)... החגיגה כה נהדרת וקצרה כמו פריחת האביב... כמוה היא תחלוף במהרה אבל עוד תחזור, איזו נחמה.

כל הפסוקים היפים הללו מוצאים את מקומם באין ספור פיוטים מזמורים ושירים. המעשה הציוני מלווה בזמר מאז ראשיתו ולשירי שיר-השירים יש היכל של כבוד בזמר העברי. מגילת שיר-השירים היא מקור השראה בלתי נדלה ליצירה. שרה לוי-תנאי המיתולוגית היתה כחלוץ שלפני המחנה כאשר חיברה יחד פסוקים נבחרים מהמגילה, הלחינה אותם לכדי שיר מושלם אל גינת אגוז ויצרה ריקוד בשילוב הצעד התימני החינני ובכך סימנה מגמה מרעננת בתרבות העברית המתחדשת בארצה, שמחברת בין פסוקי תנ"ך, זמר ומחול-העם. פסטיבל המחולות בקיבוץ דליה שהחל באמצע שנות הארבעים של המאה העשרים, התאפיין בשנותיו הראשונות בשירי שיר-השירים. יוצרים צעירים כגון: נירה חן, ניסן כהן-הברון, אמיתי נאמן ועוד, שהלכו בעקבותיה של לוי-תנאי, הלחינו פסוקים או כתבו טקסטים ברוח שיר-השירים, כאלה שאפשר היה גם לשיר וגם לחולל (הנאווה בבנות, דודי לי, ליבבתיני, היושבת בגנים, כי תנעם וכד`).    

 בשנת 1998, בשנת היובל -50- למדינה, הוצאתי אלבום משולש של שירי מולדת למולדתי. בין השאר הקלטתי את `אל גינת אגוז` ועוד כמה משירי שיר-השירים. האלבום הוקדש להורי חברי קיבוץ המעפיל ובנוסף זה היה גם פרויקט הנצחה מיוחד לזכרם של דובי וערן שמיר, אב ובנו שנפלו במערכות ישראל. המעבד המוזיקלי הוא רמי הראל.

לכבוד שיר-השירים פרק ו`, ערכתי מעין קליפ לשירה של שרה לוי תנאי אל גינת אגוז בביצוע שלי. מצרפת אותו כאן...
https://www.youtube.com/watch?v=RAxB4TYRtH8