מגילת רות – מגילת האחרוּת - רות א' | דודו פלמה

מאת: כתיבה וציור דודו פלמה ת.פרסום: 10/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

ישנן שתי מגילות בתנ”ך שעוסקות בשאלת ה”אחרות” כהוויה קיומית. בשתיהן אלוהים אינו פועל אלא בני אדם. באחת, אלוהים איננו מוזכר כלל, בשנייה הוא איננו פעיל. אחת מאוד “גלותית” האחרת מאוד “ישראלית”. שתיהן עוסקות באופן נמרץ בשאלת ה”אחרות” ושתיהן קרויות על שם הגיבורות הראשיות. אך המוטיבציות המסתתרות בתוך כל אחת מהמגילות הן שונות ואף הפוכות. האחת, מגילת אסתר, בוחנת האם ואיך יהודים כמיעוט יוכלו להתקבל במדינה שבה הם ה”אחרים”. והשניה, מגילת רות, שואלת האם ואיך אנו מקבלים את האחר השוכן בתוכנו.


וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹּׁפְטִים, וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ; וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בִּשְׂדֵי מוֹאָב, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי בָנָיו. וְשֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי מוֹאָב וַיִּהְיוּ שָׁם. וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי; וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת שֵׁם הָאַחַת עָרְפָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית רוּת; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. וַיָּמֻתוּ גַם שְׁנֵיהֶם מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן; וַתִּשָּׁאֵר הָאִשָּׁה מִשְּׁנֵי יְלָדֶיהָ וּמֵאִישָׁהּ. וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב.

כבר בפרק הראשון אנו מוצאים שני מצבי גרות. האחד, ישראלים שגרים בשדי מואב וחווים על בשרם את חווית ה"אחרות". והמצב השני רות המואביה בבית לחם יהודה והאופן שבו התקבלה שם.

הערה רכילותית: במסכת סוטה מזהה התלמוד הבבלי את "הרפה" עם ערפה, גיסתה של רות המואביה, אם סבו של דוד. בכך הופכת ההתמודדות בין דוד לגלית לסוג של סגירת מעגל. רות וערפה שנפרדו כאשר רות דבקה בנעמי, נפגשו שוב זו עם זו והתעמתו באמצעות דוד וגלית.

***

למעשה אין כל טעם לנבור בתנ"ך ולשוטט נבוך ונפעם בתוך כל העושר הטמון בו, למי שמחפש אותו, בלי שאתה משליך בסופו של יום את הכתוב גם על מה שקורה היום בחברה ובמדינה, בה אנו עושים בעמל רב את מה שעשו האנשים גם אז. כלומר מנסים לנהל את חיינו ביושר ובבטחה בין ובתוך האירועים והאסונות שהעולם מפיל אותנו אל תוכם.

קבלת האחר אז במגילת רות והיום במדינת ישראל

אז: וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ. וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ. וַתֹּאמֶר: רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי, בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יוֹסִיף, כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ. וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.

והיום: "ביום 18.1.1 פרסמה רשות האוכלוסין וההגירה קול הקורא למסתננים מאריתריאה וסודן לפיו עליהם לצאת מישראל למדינתם או למדינה שלישית בטוחה וזאת תוך שלושה חודשים. מסתננים שיצאו מישראל במסגרת תקופה זו יקבלו מענק כספי בסכום של 3500 $. בתום התקופה האמורה בהודעת הרשות, יקטן סכום המענק המוצע לכלל המסתננים השוהים בארץ שלא כדין. כנגד מסתננים שנקצבה להם על ידי רשות האוכלוסין וההגירה תקופת יציאה מהארץ, ינקטו פעולות אכיפה בהתאם למפורט בנוהל זה. פעולות אכיפה ינקטו אף כנגד מעסיקי אותם מסתננים".

תארו לעצמכם שהפקחים הנועזים של משטרת ההגירה היו נמצאים במגילת רות. ובעוז רוח ובזרוע נטויה היו לוכדים את מהגרת העבודה רות המואביה בבואה אל בית לחם יהודה. לא מתרשמים כלל מטקס הגיור הקצר והמגוחך שעברה, ושולחים אותה למתקן הכליאה חולות תוך שהם לועגים לה על כך שהיא מנסה לסדר את את מדינת ישראל עם ה"פייק גיור" המצחיק הזה. מה זה ה"אל אשר תלכי אלך, באשר תליני אלין, עמך עמי אלוהיך אלוהי". ככה מצטרפים לעם הנבחר? מי את בכלל? יאללה סתמי כבר מהגרת עבודה שכמותך ותעופי למדינה שלישית.

מסמך נלווה מס` 1: "דברים שאמר וכתב בזמנו ח”כ דני דנון : נראה שהוקמה מדינת אויב של מסתננים בתוך מדינת ישראל. הגיע הזמן להכריז מלחמה על אותה מדינת מסתננים ולהציב יעד אחד שחייב לעמוד בו- גירוש עכשיו! לפני שיהיה מאוחר מידי.
נמאס מכל המתיפייפים! “לטפל בהם”, “לדאוג להם”, צריך לעשות דבר אחד וזה לגרש אותם! לא מדובר בפליטים, מתוך מעל 80 אלף מסתננים בישראל פחות מ-1% הינם פליטים וזה על פי הקריטריונים הבינלאומיים. החוק שלי מגדיר מכסות גירוש כאשר בשנה הראשונה נגרש מעל ל-50% ובשנה השנייה והשלישית נסיים את הגירוש לחלוטין.

חברים יקרים, אני אעמוד בראש תנועה חוץ פרלמנטרית חדשה למאבק בתופעת ההסתננות. שם התנועה: “גירוש עכשיו!”, והיא תורכב מצוותים משפטיים שיתנו מענה לבעיית העתירות נגד הגירוש, קמפיין ציבורי למודעות וטיפול בנושא, קידום חוקים ואיגוד של ועדי השכונות השונות העוסקים בתופעת המסתננים ברחבי הארץ. יחד נצליח לעשות שינוי ולגרש את המסתננים מישראל!"

מסמך נלווה מס` 2: אמנה בדבר מעמדם של פליטים:
(התקבלה באו”ם בשנת 1951 בין השאר בלחצה של החברה החדשה באו"ם מדינת ישראל שרוה הפליטים בעולם של אחרי מלחמת העולם השניה היו יהודים)

2) הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל מאורעות שאירעו לפני 1 בינואר 1951 ובגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור; או הנמצא עקב המאורעות האמורים מחוץ לארץ שבה היה קודם לכן מקום מגוריו הקבוע, והוא חסר אזרחות, ואינו יכול לחזור לאותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור;

“ארץ אזרחותו”, באדם שיש לו יותר מאזרחות אחת, פירושו – כל אחת ואחת מן הארצות שהוא אזרח שלהן, ולא יראו אדם כמשולל הגנתה של ארץ אזרחותו, אם לא הזקיק עצמו להגנתה של אחת הארצות שהוא אזרח שלה, ואין לכך כל נימוק יפה על סמך פחד מבוסס.

סימן ג – אי הפליה
המדינות בעלות האמנה יפעילו את הוראות האמנה הזאת לגבי פליטים ללא כל הפליה מטעמי גזע, דת או ארץ מוצא.

סימן ד – דת
המדינות בעלות האמנה ינהגו בפליטים שבתחומי ארצותיהן דין לא פחות נוח מזה שהן נוהגות באזרחיהן לגבי החופש לקיים את דתם ולגבי החופש בחינוך הדתי של ילדיהם.

--------------------------------------------------------------------

את זכות המילה האחרונה בעניין אני מבקש לתת לתנ”ך שתמיד נמצא בו, אם רק נחפש, את ההנחיה הברורה כיצד להישמר מפני הגזענות וחטא העליונות הרובצים לפתחנו ואלינו תשוקתם:
“וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ. כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם, וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם”. (ויקרא פרק יט) וכל השאר תלוי באמת אך ורק בנו.