עשיר וג`נטלמן או "שאנל 5" - רות ג' |עופר בורין

מאת: עופר בורין, התמונה canstockphoto © Can Stock Photo / jstan ת.פרסום: 14/01/18
שתפו בפייסבוק שתפו בטויטר שתפו בגוגל פלוס שתפו בגוגל לינקדאין

בפרק הקודם התוודענו לדמוית המרכזיות של המגילה: נעמי, רות ובעז.
רות חזרה מליקוט בשדה של בעז. הליקוט כלל גם היכרות ראשונה עם בעז. ההיכרות עברה בשלום וניראה שרות מצאה חן בעיניו.
עכשיו ניגשות הבנות, רות ונעמי, לשלב מתקדם במהלך ללכידתו של בעז.
ואין דרך אחרת לקרוא למהלך הזה אלא פשוט ציד.

רות לא ילדה. היא כבר הייתה נשואה לאיש (מחלון או כליון זיכרונם לברכה). 
נעמי מנחה אותה להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לצוד את בעז.
העתוי חשוב – בלילה, לאחר עבודה בשדה ממנה לא חוזר בעז הביתה אלא הולך לישון בשטח.
המיקום חשוב: בגורן, מקום הלינה של בעז.
כלי הציד לא השתנו מאז ועד היום: ניקיון הגוף, ריח בושם ושמלת לילה חביבה.
וכמובן החשאיות. בחושך, לבד, בלילה.
זה נשמע קצת מסוכן, אבל הסיכון מחושב לנוכח אישיותו הטובה של בעז אליה התוודעו הנשים בפרק הקודם.
ב) וְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ, אֲשֶׁר הָיִית, אֶת-נַעֲרוֹתָיו; הִנֵּה-הוּא, זֹרֶה אֶת-גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים—הַלָּיְלָה
ג) וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ, וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ--וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן; אַל-תִּוָּדְעִי לָאִישׁ, עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת
ד) וִיהִי בְשָׁכְבוֹ, וְיָדַעַתְּ אֶת-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב-שָׁם, וּבָאת וְגִלִּית מַרְגְּלֹתָיו, ושכבתי (וְשָׁכָבְתְּ); וְהוּא יַגִּיד לָךְ, אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשִׂין

ורות מקיימת את דבר נעמי. 
המלכודת מוכנה.
ה) וַתֹּאמֶר, אֵלֶיהָ: כֹּל אֲשֶׁר-תֹּאמְרִי (אֵלַי), אֶעֱשֶׂה
ו) וַתֵּרֶד, הַגֹּרֶן; וַתַּעַשׂ, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוַּתָּה חֲמוֹתָהּ
ז) וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ, וַיִּיטַב לִבּוֹ, וַיָּבֹא, לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה; וַתָּבֹא בַלָּט, וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב

היא שוכבת לצד הגבר אותו היא רוצה.
מה עובר לה בראש? שעות חולפות, הוא ישן והיא בוודאי ערה לידו, מחכה שירגיש בה.
האם נגעה בו? האם עוררה אותו?
לא כתוב דבר מכל זה, אבל בעז, באמצע הלילה מתעורר, ומופתע מנוכחות האישה לידו:
ח) וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת; וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו

מכאן יכול הסיפור להתפתח גם לטוב וגם לרע.
זו נקודת השיא בסיפור. איך יגיב בעז.
הוא הגבר כאן. ברור לנו שמעמדו בחברה מאפשר לו לעשות עם האישה המפתה השוכבת לצידו, ככל אשר יחפוץ. גם רות יודעת זאת, וגם נעמי היושבת בבית, בוודאי מתוחה לדעת כיצד יסתיים מסע הציד הלילי.
ובעז מגיב בטוב.
הוא לא מתנפל, לא מנצל את ההזדמנות לאיזה "קוויקי". הוא גם לא בורח מהסיטואציה.
הוא בפשטות שואל: מי את?
ורות עונה מיד. ברור שהיא חיכתה לרגע הזה ומשליכה את הפיתיון. אני רות ואני מוכנה להיות לך לאישה.
ככה. פשוט:
ט) וַיֹּאמֶר, מִי-אָתְּ; וַתֹּאמֶר, אָנֹכִי רוּת אֲמָתֶךָ, וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל-אֲמָתְךָ, כִּי גֹאֵל אָתָּה

לנוכח הגילוי המדהים של רות, בעז לא מאבד את עשתונותיו.
הוא חוזר ומשבח את רות על פעולתה.
בפרק הקודם הוא שיבח אותה על דבקותה בחמותה, והפעם הוא משבח אותה על שלא הלכה אחרי בחורים אחרים ונתנה את מבטחה בו. 
אני חושב שמאוד מצא חן בעיניו האופן שבו הציד מתנהל.
י) וַיֹּאמֶר, בְּרוּכָה אַתְּ לַיהוָה בִּתִּי--הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן, מִן-הָרִאשׁוֹן: לְבִלְתִּי-לֶכֶת, אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים--אִם-דַּל, וְאִם-עָשִׁיר

כדי לשאת את רות לאישה, ולמעשה לגאול אותה מאלמנותה ובידודה החברתי, מבין בעז, שהוא קרוב משפחה של אלימלך ז"ל ומכאן גם של נעמי, שהגאולה הזו כרוכה בלקיחת אחריות על כל רכושו של אלימלך. חלקת השדה שלו, אשתו (נעמי) והכלה שלו ושל נעמי (רות כמובן).
אבל לגאולה כזו נדרש לוודא שאין מישהו אחר שקודם לבעז בקרבה המשפחתית, ואם יש כזה, שהוא אכן מוכן לוותר על הזכות לגאול את עזבונו של אלימלך.
זה היה הסדר החברתי באותה תקופה, ובעז מתכוון לעמוד בקוד החברתי של התקופה.
זה הוא בעז. עשיר וג`נטלמן.
יב) וְעַתָּה כִּי אָמְנָם, כִּי אם ( ) גֹאֵל אָנֹכִי; וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל, קָרוֹב מִמֶּנִּי

הוא מאפשר לרות להישאר וללון את שארית הלילה לצידו בגורן ולפני עלות השחר היא חוזרת לביתה, עם מנת אוכל נדיבה שנותן לה בעז.
חשוב מאוד שאיש לא ידע על הביקור הלילי של רות אצל בעז בגורן.
יג) לִינִי הַלַּיְלָה, וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם-יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי-יְהוָה; שִׁכְבִי, עַד-הַבֹּקֶר
יד) וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָו, עַד הַבֹּקֶר, וַתָּקָם, בטרום (בְּטֶרֶם) יַכִּיר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ; וַיֹּאמֶר, אַל יִוָּדַע, כִּי-בָאָה הָאִשָּׁה, הַגֹּרֶן
טו) וַיֹּאמֶר, הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי בָהּ--וַתֹּאחֶז בָּהּ; וַיָּמָד שֵׁשׁ-שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, וַיָּבֹא הָעִיר
טז) וַתָּבוֹא, אֶל חֲמוֹתָהּ, וַתֹּאמֶר, מִי אַתְּ בִּתִּי; וַתַּגֶּד לָהּ--אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לָהּ, הָאִישׁ
יז) וַתֹּאמֶר, שֵׁשׁ הַשְּׂעֹרִים הָאֵלֶּה נָתַן לִי: כִּי אָמַר (אֵלַי), אַל תָּבוֹאִי רֵיקָם אֶל-חֲמוֹתֵךְ
יח) וַתֹּאמֶר, שְׁבִי בִתִּי, עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין, אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר: כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ, כִּי-אִם-כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם.

רות חזרה לנעמי עם האוכל במטפחת שקיבלה מבעז.
ועכשיו לא נותר לנשים ולנו לחכות ולראות כיצד יפול דבר ומי יגאל אותן: בעז או גואל אלמוני אחר.
בשביל זה נחכה לפרק הבא.

ועד אז, הייתי ממליץ לחברות הקוסמטיקה ללכת על סדרה חדשה של בשמים וקרמים לנשים. סדרת רות.
נניח – רות "שאנל בגורן"
או – רות "גרה לומייר לילי"
או – "גיורגיו" רות "ארמני"
או – קרם לוריאל ד-רות.